40. אינני מקבלת את הטענה.
ראשית וזה העיקר – גם בהקשר זה יש לחזור ולהזכיר כי התובעת כלל לא הוכיחה כי קיים קשר בין פיי-איט לבין סמארטק, מר בן-ארויה ומר בן-נון או החברות שלהם. מכאן שטענת התובעת אודות השימוש האסור ברשימת הלקוחות לא הוכחה.
כמו כן, התובעת לא הצליחה לבסס את טענותיה בדבר הגזל הנטען של לקוח בשם ה.פ.ס חשבים (להלן: "חשבים") על ידי מר בן-נון באמצעות פסגות. כך, מחומר הראיות עולה כי גם ביחס ללקוח זה, נחתם אמנם הסכם בין פסגות לבין חשבים, אולם שירותי התפעול והסליקה נעשו באמצעות התובעת. החלטתה של חשבים להפסיק ולקבל שירותים אלה מהתובעת התקבלה על-ידיה לאור חוסר שביעות רצונה מהשירותים שסופקו לה (ר' נספחי י' לתצהירו של מר בן-נון; ס' 63.3 לתצהירו של מר בן-ארויה; חקירתו הנגדית של מר בן-נון, בע' 234 לפרוטוקול ש' 21 – ע' 240 ש' 18).
הפנייה של סמארטק ללקוחות התובעת, נעשתה אם כן עבור התובעת ולא על מנת לשדל אותם לעזוב את שירותיה ולעבור לקבל שירותי תפעול וסליקה מפיי-איט.
מעבר לכך, ספק אם התובעת הוכיחה כי רשימת הלקוחות היא סוד מסחרי. התובעת שלחה הצעות מחיר ללקוחות פוטנציאליים בהן היא פירטה חלק מלקוחותיה. לכן, לא ברור לאיזה חלק מאותה רשימת לקוחות נטענת מייחסת התובעת את הסודיות הנטענת. זאת ועוד – חלק מהלקוחות של התובעת הם לקוחות המשותפים לה ולנתבעים. ביחס ללקוחות אלה, היו מר בן-ארויה ומר בן-נון - ולא התובעת - אלה שהיו אמונים על איתורם וגיוסם.
שיטות העבודה של התובעת
41. לטענת התובעת, הנתבעים גזלו ממנה שיטות לארגון טכני ומנהלי, שיטות שיווק ותמחור, שיטות לתהליכי הגדרה והקמה של לקוחות חדשים ושיטת עבודה וניתוח העוסקת בטיפול ב"שגויים". לטענתה מדובר בשיטות עבודה ייחודיות שפותחו על-ידיה תוך השקעת זמן ומשאבים, המעניקות לה יתרון על-פני מתחריה. על-פי הנטען, פיי-איט מיישמת היום שיטות עבודה אלה, לאחר שהנתבעים נחשפו אליהם במסגרת שיתוף הפעולה ביניהם.
מנגד טענו הנתבעים כי השירותים אותם מספקת התובעת ושיטות הדיווח שלה נקבעו במסגרת הנחיות רגולטוריות, שבהתאם להן מחויבת כל חברה הפועלת בתחום הסליקה להשתמש באחת מתוכנות המדף הקיימות בשוק, תוכנות הפועלות ומונחות על-ידי עקרונות ודרכי פעולה דומים. משכך, מדובר לטענתם במידע שהוא נחלת הכלל ולא בשיטות פעולה או מידע ייחודיים לתובעת.
42. שיטת העבודה העיקרית אליה מתייחסת התובעת היא "חוכמת השגויים" – שיטה לטיפול בשגויים המתקבלים במערכת, שלטענתה היא שיטת עבודה ייחודית שפותחה על-ידיה. יצוין כי התובעת לא הבהירה מהי אותה "חוכמת שגויים" ולא הציגה בפני בית המשפט את הטכנולוגיה שנטען כי היא מהווה סוד מסחרי שלה.