48. עוד טענה התובעת כי סמיכות הזמנים בין פרישתו של מר ריקלין מכלל והפגישה עם נציגי התובעת לבין הקמת פיי-איט, מעידה על כך כי הוא גזל את סודותיה המסחריים ועשה בהם שימוש כדי להקים את החברה שלו. לטענת התובעת הפגישות של מר ריקלין עם נציגיה נועדו כדי ללמוד את התוכנה של התובעת ולעשות בכך שימוש לאחר מכן. מר ריקלין דחה טענות אלו וטען כי לאור ניסיונו והמוניטין שלו בתחום הגבייה בענף הביטוח, כמו גם לאור היכרותו עם המערכות הקיימות, תהליכי העבודה וההנחיות המקצועיות, הוא לא נדרש להכוונה של התובעת או מי מטעמה לצורך הקמת פיי-איט. עוד הוא טען כי בפועל הוא אינו עושה כל שימוש במערכת של התובעת אלא פועל באמצעות "תוכנת מדף" שונה הקיימת במקביל לתוכנה של התובעת.
גם בנושא זה אני סבורה כי התובעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה את טענתה. אין חולק כי מר ריקלין עושה שימוש בתוכנת מלם שהיא תוכנת מדף. מר אלקובי אישר בחקירתו כי תוכנה זו מבצעת אותה פעילות של התובעת (ע' 149 לפרוטוקול, ש'10-11). נראה כי עובדה זו עומדת בסתירה לטענה כי מר ריקלין עושה שימוש בסודות מסחריים הקשורים לתוכנה של התובעת. כמו כן, עובדה זו מספקת הסבר ליכולתו של מר ריקלין לעסוק בתחום תוך זמן קצר יחסית.
שיטת עבודה נוספת אליה התייחסה התובעת כאל "סוד מסחרי" שנגזל ממנה היא הפצת המערכת באמצעות סוכני ביטוח. לטענתה, בניגוד למתחרים אחרים שלה, פיי-איט משווקת את שירותיה, בדומה לתובעת, דרך סוכני ביטוח. זאת לאחר שהיא נחשפה לשיטה הייחודית בה עושה התובעת שימוש. אף מבלי להתייחס לשאלה האם מר ריקלין נחשף לשיטת עבודה זו אצל התובעת ולאופן בו פיי-איט משווקת את שירותיה, הרי ששיטת ההפצה, שידועה לכל סוכני הביטוח דרכם משווקת התובעת את שירותיה, היא מידע פומבי. ככזה לא קיים בו מימד הסודיות ולכן הוא אינו עונה על ההגדרה של "סוד מסחרי".
המסקנה של כל האמור לעיל היא כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבעים או מי מהם גזלו ממנה סודות מסחריים. לכן, יש לדחות את טענות התובעת בהקשר זה.
שימוש שלא כדין בשם סמארטק
49. התובעת טענה לשימוש שלא כדין בשמה של סמארטק תוך ניכוס המוניטין שלה. לטענתה, השימוש בשם "סמארטק" ובסמל המסחרי שלה יוצר זיקה של סמארטק לקבוצת E.M.X אליה שייכת התובעת, ולתוכנת "סמארטי" בה עושה התובעת שימוש. נטען כי בכך נפגעה הזכות הקניינית במוניטין שרכשה לעצמה התובעת. עוד טענה התובעת כי בשימוש בשם זה ביקשו הנתבעים לנכס לסמארטק את המוניטין של התובעת, כדי להתקשר עם לקוחות שקישרו את השירות שהם קבלו מסמארטק עם התוכנה שהתובעת עובדת איתה. לטענתה, מצגי שווא אלה אף הובילו לגזל בפועל של לקוחותיה.