אני סבורה כי אין לקבל את טענות התובעת בהקשר זה.
טענת התובעת איננה נוגעת לבעלות בסמארטק אלא לחלוקת רווחי הפעילות המשותפת
59. טענתה של התובעת איננה מתמקדת בשאלה האם היא קיבלה או זכאית לקבל מניות בסמארטק, אלא בשאלה האם הרווחים מהפעילות המשותפת התחלקו בהתאם להסכמת הצדדים. שאלה זו היא גם השאלה המהותית לעניין בחינת קיומו של נזק שנטען שנגרם לתובעת. השאלה האם סמארטק הייתה אמורה להיות בבעלות משותפת אם לאו, היא שאלה משנית, מה עוד ששאלה זו היא חסרת משמעות כלכלית נוכח העובדה שסמארטק היא היום חברה ריקה מתוכן (ר' למשל: ס' 16, 55 לסיכומי התובעת).
60. מסקנה זו עולה קודם כל מחקירתו הנגדית של מר אלקובי, נציג התובעת שהעיד מטעמה. מדבריו עולה כי לתובעת אין טענה ביחס להקמת חברת סמארטק, וכן כי אין לה טענה ביחס לכך שלא הוקצו לה מניות בסמארטק. זאת, כל עוד הצדדים פעלו בהתאם להסכמה ביניהם לגבי הפניית לקוחות לתובעת לקבלת שירותי סליקה ובקרה, וכל עוד התובעת קיבלה את חלקה בגין ההכנסות מפעילות זו. כך העיד מר אלקובי בע' 80-81 לפרוטוקול:
"כב' השופטת: [...] הרי לך זה לא כל כך חשוב איך קוראים לחברה ומי בעל מניות. מה שמשנה לך זה בסוף מי נותן את השירות ומקבל את הכסף, נכון?
ת: נכון.
כב' השופטת: עכשיו, אני מבינה ואני רוצה שתסביר לי כי באמת אני מנסה להבין מה אתה טוען. מהנייר הזה אני מבינה שלא חשוב, כן סמרטק, לא סמרטק, הם בסופו של דבר פונים, ככה זה נראה מהפנייה אל הלקוח ואומרים לו - תשמע, אנחנו רוצים לתת לך שירותים. שירותי הסליקה ובקרה יינתנו ע"י איקסוואן. נגיד שבדרך יש את סמרטק ואתה לא בעל מניות סמרטק, זה לא איכפת לך, כי אם מי שבסוף מקבל את ההכנסה מהשירות, זה איקסוואן שהיא החברה שקיבלה את העבודה, אז זה בסדר מבחינתך?
ת: כן, אין בעיה. היום בעיקר נגיד דלתא, שזו חברת בת שהוא הזכיר מקודם,
כב' השופטת: כן.
ת: דלתא מתקשרת עם מעסיקים, סתם לדוגמא האוניברסיטה העברית, היא נותנת לה את שירותי הסליקה, היא מקבלת את הכסף ואין לה שום עובד, אין לה עובד בכלל, כאילו אין לה עובד אחד אפילו.
כב' השופטת: ומעבירה לאיקסוואן?
ת: ומעבירה, כן, חלק מההכנסות, לא לאיקסוואן, לסמרטי וחלק,
כב' השופטת: לא חשוב, אבל אם זה היה כאן אותו דבר, שסמרטק מעבירים לאיקסוואן, אז זה בסדר?
ת: בוודאי, הלוואי, זה מה שהיה אמור להיות, זה בדיוק מה שהיה אמור להיות. הכסף היה אמור להיכנס לסמרטק ואז להתחלק.
כב' השופטת: ואז לעבור לאיקסוואן.
ת: כן."(ההדגשות אינן במקור, ר.ר.).