המסקנה העולה מהאמור לעיל היא כי לגישת התובעת, כל עוד היתה סמארטק מעבירה לקוחות לקבלת שירותים מהתובעת, וכל עוד היתה התובעת מקבלת את החלק היחסי שלה מהפעילות המשותפת, אין לה טענה ביחס לשאלה האם הוקצו לה מניות בסמארטק אם לאו. מהעדות הזו נובע כי כל עוד התחלקו הכנסות אלה בהתאם ל"מה שהיה אמור להיות", לא היו לתובעת טענות. משזוהי עמדתה של התובעת באמצעות העד מטעמה, יש לבחון אם כן האם בפועל התחלקו ההכנסות מהפעילות המשותפת בהתאם להסכמה בין הצדדים, ולא להתמקד בשאלה האם היתה התובעת אמורה לקבל מניות בסמארטק אם לאו.
61. כפי שהובהר לעיל, הפעילות המשותפת עליה הסכימו הצדדים היתה אמורה להתבצע כך שמר בן-ארויה ומר בן-נון, בין בעצמם ובין באמצעות חברות בבעלותם, יַפנו לקוחות לתובעת תוך חלוקה ברווחים מהתקבולים שיתקבלו מלקוחות אלה. לגישתם של מר בן-ארויה ומר בן-נון, סמארטק הוקמה רק לצורך ההתחשבנות הפנימית ביניהם, ולא כחברה שלתובעת היו אמורות להיות בה מניות. אם יסתבר כי החברה שהוקמה - קרי סמארטק - אכן לא קיבלה הכנסות מעבר לחלק היחסי שהגיע למר בן-ארויה ומר בן-נון יחד, הרי שזכויותיה של התובעת לא נפגעו גם לגישתו של העד מטעמה - מר אלקובי.
62. האם הוכיחה התובעת כי חלוקת הרווחים לא נעשתה באופן עליו הוסכם? אני סבורה כי התשובה היא שלילית. התובעת היא זו שהעניקה את השירותים בפועל והיא זו שהיתה אמורה לחתום על הסכמים מול הלקוחות המשותפים. בהתאם, היא גם זו שהיתה אמורה לקבל את התמורה מהלקוחות המשותפים ולהעביר למר בן-ארויה ומר בן-נון ולחברות שבבעלותם את חלקם היחסי בתשלומים אלה.
כך עולה, למשל, מהודעת דוא"ל ששלחה מנהלת קשרי לקוחות אצל התובעת, הגב' תחיה וקנין (להלן: "הגב' וקנין") ביום 16.5.2016 בה היא מבקשת ממר בן-נון ומר בן-ארויה שיסייעו לה בגביה מול הלקוחות שהופנו על ידי סמארטק ולא שילמו (נספח 39(ב) לתצהיר עדות ראשית מטעם איציק):
"שלום איציק ואריה,
בהמשך לפגישתנו מצ"ב דוח של לקוחות סמארטק הכולל את החשבונות ששולמו
אשמח אם תסייעו בגביה מול הלקוחות שלא שילמו
תודה והמשך יום טוב"
מכאן כי ההכנסות מהפעילות המשותפת היו אמורות להגיע לידי התובעת ולעבור דרכה לנתבעים. התובעת לא הוכיחה כי לסמארטק היו הכנסות כלשהן – לא מהלקוחות המשותפים, לא משירותי סליקה ובקרה שאינם קשורים לתובעת, ולמעשה לא משום מקור הכנסה אחר. מנגד, כעולה מאישור רו"ח שצורף לתצהירו של מר בן-נון (נספח כ') במהלך שנת 2016 ההכנסה היחידה של סמארטק היתה מקדמה על סך 10,000 ₪ שהעבירה אליה התובעת בחודש יולי 2016 – טענה אשר לא נסתרה על ידי התובעת. משהתובעת שלטה בחלוקת ההכנסות מהפעילות המשותפת, לא ניתן לקבל את טענתה לפיה הכנסות אלה לא התחלקו בהתאם להסכמה.