68. אני סבורה כי דין התביעה שכנגד להידחות. זאת משום שכעולה מאותן תכתובות דוא"ל מאוגוסט 2016 אליהן הפנה מר בן-ארויה (נספח ח' לתצהיר עדות ראשית של מר בן-נון), מי שזכאית לקבל את התשלום בגין שיתוף הפעולה היא סמארטק. משכך, אף אם יש ממש בטענותיו של מר בן-ארויה, הרי שבהתאם לטענותיו שלו עצמו, עילת התביעה היא של סמארטק - שהוא כבר אינו בעל מניות בה לאחר שחתם ביום 16.11.2016 על כתב ויתור במסגרתו הסכים להעביר את מניותיו למר בן-נון. בכך ויתר מר בן-ארויה על זכותו לתבוע בשם סמארטק את זכויותיה בקשר לתמורה שהיא אמורה לטענתו לקבל.
69. מר בן-ארויה טען כי טענות התובעת בקשר עם כתב הוויתור כי הן הרחבת חזית אסורה. אינני מקבלת את הטענה. אכן, בכתב ההגנה לתביעה שכנגד ובתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת אין התייחסות לכתב הוויתור. אולם - ראשית, כתב הוויתור צורף על-ידי מר בן-ארויה עצמו (נספח 8 לכתב ההגנה של מר בן-ארויה והנתבעת 7) ובמסגרת חקירתו הנגדית אף ניתנה לו הזדמנות להתמודד עם טענות התובעת לגביו (ר' בהקשר זה ע"א 1184/04 קרויזר נ' שוורץ (15.4.2007)). התנגדות בא-כוחו של מר בן-ארויה במסגרת חקירתו הנגדית לשאלות ביחס לכתב הוויתור לא הועלתה מטעמים של הרחבת חזית, אלא משום שהמדובר בטענות שהן משפטיות במהותן (ר' ע' 313 לפרוטוקול).
מעבר לכך - במסגרת טענותיה בסיכומים, התובעת לא הוסיפה עובדות אלא טענה למשמעותן המשפטית-פרשנית בלבד. הגם שטענה בדבר הרחבת חזית יכולה ככלל להישמע גם כלפי הרחבת טענות משפטיות, הרי כפי שנקבע בע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, נח(3) 105, 117 (2004): "כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילתה התביעה, והנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים הפרוסים בפני בית-המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפניה".
לכן, לא ניתן לקבוע כי הטענות לגבי כתב הוויתור מהוות הרחבת חזית, וניתן לדון בטענות אלה לגופן.
70. בסיכומיו טען מר בן-ארויה כי כתב הוויתור, שבבסיסו ההנחה שמר בן-נון ינקוט בהליכים משפטיים כנגד התובעת, כלל לא השתכלל. ואולם, מכתב הוויתור עולה כי מר בן-ארויה ויתר בו הן על מניותיו בסמארטק – ויתור אשר נכנס לתוקף עם חתימתו על כתב הוויתור, והן על טענותיו כלפי סמארטק ומר בן-נון. הוויתור על הטענות כלפי סמארטק ומר בן-נון הותנה במספר תנאים. לכן, השאלה האם התנאים הללו התקיימו נוגעת רק לוויתור כלפי סמארטק ומר בן-נון, כאשר גם אם התנאים לא התקיימו - הוויתור על המניות עומד בעינו.
מכל הטעמים הללו, התביעה שכנגד נדחית אף היא.
71. סוף קבר – התביעה והתביעה שכנגד נדחות. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים 1-3 והחברות הנתבעות שבבעלותם ובשכר טרחת עורכי דינם בסך כולל של 25,000 ₪ לכל קבוצת נתבעים. מר בן-ארויה יישא בהוצאות התובעת (היא הנתבעת שכנגד) ובשכר טרחת עורכי דינה בסך של 10,000 ₪.
ניתן היום, א' אדר א' תשע"ט, 06 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.
רות רונן