לכן ,בטרם נדון ביתר טענות התובעת, נבחן את השאלה האם היא הוכיחה כי הנתבעים פעלו יחד, תוך שיתוף פעולה ביניהם שנועד מלכתחילה להביא לכך שהם יקימו פעילות משותפת (היא פעילותו של מר ריקלין בחברת פיי-איט) תוך שימוש בנכסי התובעת.
14. אין חולק כי מר ריקלין הקים את חברת פיי-איט העוסקת בתחום הפעילות של התובעת. אולם אינני סבורה שהתובעת הוכיחה שיש למר בן-ארויה ומר בן-נון חלק בפעילות זו.
התובעת ביססה את התיאוריה שלה בדבר שיתוף הפעולה הנטען על שלושה אדנים עיקריים – הפגישה של מר ריקלין עם נציגי התובעת; מתן שירותים על-ידי פיי-איט למי שהיו לקוחות התובעת; והפנייה שנעשתה כביכול על ידי מר בן-ארויה ועל ידי הנתבעת 7 לשירותיו של מר-ריקלין. להלן נבחן האינדיקציות הללו אכן מוכיחות את גישת התובעת ביחס לשיתוף הפעולה הנטען.
הפגישה של מר ריקלין עם נציגי התובעת
15. התובעת טענה כי מר בן-ארויה ומר בן-נון הפעילו עליה לחצים כבדים להיפגש עם מר ריקלין, בטענה שמר ריקלין יוכל לתרום לצמיחה של המיזם המשותף. לשיטתה של התובעת, המטרה האמיתית של אותן פגישות הייתה לחשוף את מר ריקלין למידע ולסודות המסחריים של התובעת. טענה זו מבוססת כאמור על הנחתה של התובעת לפיה פעילותו של מר ריקלין במסגרת חברת פיי-איט, היא למעשה פעילות משותפת של הנתבעים כולם, ולכן היה חשוב למר בן-ארויה ומר בן-נון כי התובעת תיפגש עם מר ריקלין (אלמלא כן – לא ברורה המוטיבציה של בן-ארויה ומר בן-נון לשיטת התובעת לקדם את הפגישה).
16. התובעת הפנתה בהקשר זה לתכתובות "ווטסאפ" ממאי 2016 בין מר בן-נון לבין מר כהן המשקפים, לטענתה, את הלחץ שהפעיל עליה מר בן-נון להיפגש עם מר ריקלין. כך, ביום 22.5.2016 כתב מר בן-נון למר כהן:
"בוקר טוב עוזי. מזכיר לך שהייתם אמורים לקבוע עם זיו ריקלין. קבעתם? יום נפלא ושבוע טוב".
מר כהן השיב כי הוא בודק ומעדכן. לאחר כשלוש שעות שואל אותו מר בן-ארויה: "נקבעה פגישה?" ושוב לאחר כחצי שעה הוא שולח שלושה סימני שאלה. מר כהן משיב לו: "כן טופל. תיכף אעדכן אותך במועד". לאחר מספר ימים ביום 31.5.2016 שולח מר בן-נון למר כהן את המספר של מר ריקלין וכותב לו: "תתקשר בבקשה". למחרת, כותב לו שוב מר בן-נון ומבקש שיודיע לו לאחר שהוא משוחח עם מר ריקלין (ר' ס' 33 לכתב התביעה).
מר בן-נון אישר כי הוא זה שהציע לנציגי התובעת להיפגש עם מר ריקלין. לשיטתו, לאור מעמדו של מר ריקלין בתחום הגבייה, הוא היה סבור שיהיה בו כדי לסייע בגיוס לקוחות לתובעת ובפיתוח מערכת הסליקה. מר בן-נון הכחיש שהפעיל לחץ על התובעת ביחס לכך (ר' למשל חקירתו הנגדית של מר בן-נון, בע' 254-255 לפ' 18.6.2018 (להלן: "הפרוטוקול")). הוא טען כי הוא אכן לקח על עצמו לוודא שהפגישה תתקיים, "לוודא שאכן הדברים האלה קורים", וכי לא מדובר בלחץ אלא ב"סדר" (ע' 256 לפרוטוקול, ש' 8; ע' 257 לפרוטוקול, ש' 1).