54. וכאן אנו באים להוראות חוק זכויות היוצרים המחליף את הפקודה הישנה, בסעיף 56 (ג) לחוק זכות יוצרים נקבע מבחן דומה לזה שנקבע בעניין שגיא, אולם נוסח הסעיף רחב יותר, שכן הוא קובע כי "יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים כהפרה אחת". מכאן, שלהבדיל מעניין שגיא, הביטוי "מסכת" חל לא רק על סדרת הפרות של זכות יוצרים אחת ביצירה, אלא כולל גם סדרת מעשים המאגדת הפרות של זכויות יוצרים שונות. כלומר, במסגרת "מסכת" אחת ייכללו, באופן עקרוני, הן הפרות שונות של זכויות שונות באותה יצירה והן הפרות של זכויות בכמה יצירות. עם זאת, יש להראות זיקה בין המעשים השונים הן בזמן והן במקום (להרחבה בעניין זה ראו עמית אשכנזי, פיצויים ללא הוכחת נזק, יוצרים זכויות - קריאות בחוק זכות יוצרים 573, 596-598 (מיכאל בירנהק וגיא פסח עורכים, 2009)).
55. ואכן בפסיקת בתי המשפט שניתנה אחר כינונו של חוק זכויות יוצרים נקבע במפורש כי יש לתת ביטוי לפרשנות המורחבת שניתנה בחוק למעשה ההפרה הכולל מספר עוולות הנעשות במסכת אחת כעוולה אחת בלבד. כך מצאנו, כדוגמה, בעניין תא (ירושלים) 9260-09-12 - זום 77 א.ש (2002) בעמ נ' מדינת ישראל - הטלוויזיה החינוכית הישראלית, (2014) במסגרתו נטען כנגד התובעת כי פרסמה תמונה של התובעת בארבע תוכניות שונות ששודרו על ידה. בית המשפט דן, בין השאר, בשאלה האם סך הפיצוי המקסימלי יעמוד על 100,000 ש"ח או שמא ראוי להעמיד את רף הפיצוי נוכח ריבוי הפרסומים על 400,000 ₪, ומסקנתו -
"נראה, לכאורה, כי בענייננו אכן מדובר בהפרות שבוצעו ב"מסכת אחת של מעשים", כלשון ס' 56(ג) לחוק זכות יוצרים, ואשר יש לראותן כהפרה אחת. מדובר בהפרת זכות היוצרים ביצירה אחת, ברצף אחד של מעשים ובסמיכות זמנים, באופן שניתן לראותם כפרשה עובדתית אחת (ור' דיון בענין זה בספרו של ט' גרינמן, זכויות יוצרים, הוצאת איש ירוק, 2008, מהדורה שניה, חלק ב', בע' 784, ת' אפורי, חוק זכות יוצרים, נבו הוצאה לאור, 2012, בע' 455). יחד עם זאת, משאין החוק קובע פיצוי מזערי לכל הפרה, ולנוכח התוצאה אליה הגעתי לאחר שקילת השיקולים המנחים בקביעת סכום הפיצויים כפי שתפורט להלן, אין למחלוקת באשר למספר ההפרות נפקות של ממש (ור' אפורי, שם)"
בסופו של יום נפסק ע"י בית המשפט פיצוי בשיעור של 27,000 ₪ ואולם בערעור שהוגש לבית המשפט העליון הוגדל סך הפיצוי בהסכמה והועמד על 50,000 ₪ וזאת אחר שנמצא כי ניתן בעבר פסק דין בגין ההפרה הראשונה אך למרות זאת שבה המשיבה והפרה את זכויות היוצרים. מכל מקום, העקרון שנקבע בערכאת המחוזי לא שונה.