26. לטענת הזכיינים, הלקוחות החלו לנטוש את הרשת דבר שגרם לזכיינים נזקים כבדים ולאור כל הפרות הרשת נשלח מכתב המבטל את ההסכמים, כיוון שמעשי הרשת מהווים הפרה יסודית של הסכמי הזיכיון המקנים לזכיינים הזכות לבטל את ההסכמים בהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א -1970. (להלן: "חוק החוזים תרופות").
לטענת הזכיינים, עובר למכתב ביטול נשלחו לאלירז הודעות מהן הובהר כי לא ניתן להמשיך לנהל את הסניפים באופן שבו הרשת אינה מספקת לזכיינים סחורה במחיר תחרותי.
27. באשר לסרטונים אותם צילמה הרשת, טוענים הזכיינים כי נאלצו לשקר בבוטות והכל על מנת שהרשת תוכל למכור זיכיונות נוספים.
לטענתם, הטבלאות המצורפות לכתב התביעה למחזור מכירות הסניפים, מעוותות ואינן לוקחות בחשבון ת העלויות הנוספות שהיה על כל סניף להוציא טרם קבלת הרווח הסופי.
הזכיינים טוענים כי ההסכמים אינן חוקיים והנם בניגוד לאמור בחוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק ההגבלים העסקיים "), כאשר ההסכם "לא קיבל האישורים הנדרשים" מהגורמים הרלוונטיים.
28. הנזקים הנטענים על ידי הזכיינים:
א. נזקי זכיינים 1-3 , בתביעה שכנגד -550,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.9.16 עד ליום התשלום בפועל.
ב. נזקי זכיינים 4-5 , בתביעה שכנגד -362,149 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.9.16 עד ליום התשלום בפועל.
ג. נזקי זכיינים 6-8 , בתביעה שכנגד- 643,900 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.9.16 עד ליום התשלום בפועל.
יש להעיר בעניין זה, כי בסיכומיהם תוקנו הסכומים בהתאם לחוות הדעת של מר מור.
דיון והכרעה
29. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בעדויות הצדדים, בתצהירים ובסיכומים, מצאתי לדחות את התביעה העיקרית שבין רשת החקלאי לנתבעים (זכיינים). כמו כן, מצאתי לקבל בחלקה את התביעה שכנגד, קרי, תביעת הזכיינים כנגד רשת החקלאי, והכל מהסיבות שתפורטנה להלן.
30. מהראיות והעדויות שהובאו לפניי עולה, שסלע המחלוקת בשתי התובענות מתייחס לשלושת הסכמי הזיכיון שנכרתו בין הרשת לנתבעים. הרשת טוענת כי ההסכמים בוטלו שלא כדין, והנתבעים טוענים כי הרשת הפרה את הסכמי הזיכיון בהפרה יסודית, שמקנה להם את זכות הביטול.
31. סעיף 25 (א)לחוק החוזים (כפי שתוקן בתיקון 2 אשר פורסם ביום 26.01.11) קובע כדלקמן:
25. (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.
פרשנותו של חוזה לפי אומד דעת הצדדים. היחס בין לשון החוזה לנסיבות העניין, נדונה בשורת פסקי דין וגם שאלת של השלכת תיקון מספר 2 לחוק החוזים על נושא זה ועל הפסיקה שקדמה לתיקון. סקירה של ההלכות בעניין זה והגישות השונות בעקבות תיקון מספר 2 לחוק החוזים ניתן למצוא בדעת המיעוט של כב' הש' סולברג בע"א 3894/11 דלק- חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום (להלן: "פס"ד בן שלום").
בע"א 8080/16 עמודי שחף בע"מ ואח' נ. אנטונינה לברינצ'וק בסעיף 12 לפסק הדין נקבע מפי כב' הש' מזוז:
"... מבלי צורך להיזקק לפולמוס שהתעורר בפסיקה ובספרות סביב הלכת אפרופים (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום בע"מ, פ''ד מט(2) 265 (1991), להלן: ענין אפרופים), אשר הוביל לתיקון סעיף 25 לחוק החוזים (במגמה להעצים את משקל לשון החוזה בפרשנותו - ה"ח הכנסת תש"ע 198; ס"ח תשע"א 202), הודגשו והוטמעו בפסיקה שני כללים פרשניים: האחד, כי לשון החוזה היא "כלי הקיבול" של אומד דעת הצדדים, התוחם את גבולות הפרשנות ואינו מאפשר לייחס לחוזה פרשנות שאינה מתיישבת עם לשונו (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.5.2006), להלן: ענין מגדלי ירקות); ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן [פורסם בנבו] (23.2.2010), להלן ענין בלמורל). השני, כי קיימת חזקה שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב, היא המשמעות האינטואיטיבית הקמה עם קריאת לשון החוזה על רקע הקשרו הכללי (רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 15 (26.2.2012); עניין מגדלי ירקות; עניין בלמורל). לשון אחר - במקרים שבהם לשון החוזה היא ברורה על פניה, קיימת חזקה שהיא משקפת את אומד דעת הצדדים (גרשון גונטובניק "מחשבות אודות פרשנות, פרשנות חוזים וגבולותיה", המשפט יח 105, 129 (תשע"ד)."
הכלל הוא שחוזה מתפרש על פי תכליתו, קרי, המטרות, היעדים, האינטרסים, והתכנית שהצדדים בקשו במשותף להגשים. בראש ובראשונה מתחקים אחר אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף, ואם זה אינו ברור או אינו קיים, אזיי יתפרש החוזה לפי תכליתו האובייקטיבית:
"כידוע, חוזה מתפרש על פי תכליתו, ותכלית זו היא בראש ובראשונה, התכלית הסובייקטיבית המבטאת את אומד דעתם של הצדדים לחוזה, לאמור: "המטרות, היעדים, האינטרסים, והתכנית שהצדדים בקשו במשותף להגשים" ... אולם לעתים נתקלים אנו בקשיים לאתר את אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, ואז נוהגים לפנות לתכלית האובייקטיבית של החוזה, ולנסות ללמוד באמצעותה על ה"המטרות והאינטרסים שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים", וממנה מנסים להקיש למקרה המסוים העומד לדיון" (ע"א 5483/02 שיכון עובדים בע"מ ואח' נ' עיריית חולון ( פורסם בנבו, 19.1.2004) (בפסקה 8)).
בע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 16.2.2004), נקבע כי: "... ובהעדר נתונים כדי לעמוד על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, נוהגים לפנות לתכלית האובייקטיבית של החוזה, ולנסות לאתר את "המטרות והאינטרסים שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים". במסגרת זו נבדקת, בין היתר, תכליתו העסקית-כלכלית של החוזה...". פסקה 7). ( פשר (ת"א) 43694-03-18 עו"ד נדב לב, נאמן נ' יוסף להב ואח'