34. עוד יש לציין כי רישום העברת מניות ברשם החברות אינו נדרש לצורך מתן תוקף להעברת המניות (ר' ע"א 314/07 ברים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (8.4.10)]. המרשם המתנהל ברשם החברות באשר להרכב הדירקטוריון ולהעברת מניות הוא דקלרטיבי ואינו יוצר זכויות ([ת"א (מחוזי י-ם) 878-02-13 שושטרי נ' אבו סנד (21.1.14)]. בצדק, לא טען מגנוז כי הרישום ברשם החברות, שנעשה על יסוד ההודעות שנמסרו לרשם, מחייב את אברהם.
35. באשר למרשם בעלי המניות המתנהל בחברה, לפי סעיף 176 לחוק החברות, בעל מניה בחברה פרטית הוא מי שרשום ככזה במרשם בעלי המניות אשר אמור להתנהל בחברה מכוח הוראות חוק סעיף 127 לחוק האמור.
עם זאת, סעיף 133 לחוק החברות קובע כי מרשם בעלי המניות, הוא ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו, ובסעיף 134 נקבע כי ניתן לבקש תיקון המרשם במקרה בו אדם רשום כבעל מניות אף שאינו זכאי לכך, או שאינו רשום בו אף שהוא זכאי לכך [ר' לעניין זה ה"פ (מחוזי ב"ש) 57502-01-13 דב נ' סטארט קומרשל בע"מ (29.12.13)].
36. בענייננו, לא הוצג מרשם בעלי המניות של החברה, ומגנוז העיד כי אינו יודע אם קיים בחברה מרשם כזה (עמ' 58 ש' 5). אף עניין זה אינו יכול, אפוא, לסייע בידנו בהכרעה במחלוקות שהתגלעו בין הצדדים.
37. יש, אפוא, להיכבד ולהכריע בשאלות דנן על יסוד המסמכים שהוגשו והעדויות שנמסרו, וכך אעשה להלן.
המסמך משנת 2014
38. המסמך האמור נושא תאריך 7.10.14, הוא מופנה אל האסיפה הכללית של החברה, ונכתב בו כך:
"אני אברהם ישעיה זיאת מס' ת.ז. xxxxxxxxxxמגיש בזאת את התפטרותי מכל תפקידי ומהיותי בעל מניות בישיבה הגדולה יסודות "משכן ידידיה" בע"מ (חל"צ) מס' ח.פ 513953349 (להלן: "החל"צ"). אני מודה לכם על האמון שנתתם בי לכל אורך תפקידי בחל"צ ומאחל לכם הצלחה בהמשך שגשוגו של המפעל החינוכי והתורני שבתפעול החל"צ".
בהערכה רבה,
אברהם ישעיה זיאת"
39. הרקע לחתימת מסמך זה הן שמועות שנפוצו לגבי התנהלות לא הולמת של אברהם. הוא טען כי מדובר בסחיטה שנסחט על ידי עובד של החברה אשר שיסה בו נערת ליווי ואיים לפרסם את התמונות.
עצם חתימת המסמך על ידי אברהם אינה שנויה במחלוקת. אין גם חולק על כך שאברהם, שבפועל היה אחד ממורשי החתימה של החברה, המשיך לחתום על מסמכים רבים כדירקטור בחברה, כולל בדצמבר 2016, כשבחודש זה השתתף גם בישיבת דירקטוריון, והחברה לא דיווחה (עד למרץ 2017) על העברת מניותיו בחברה.
גרסת אברהם היא כי סיפור הסחיטה הודלף לבעלי המניות והוא אולץ באיומים (לדבריו, של העובד הנ"ל) כי יפיצו קלטת ברבים ויגרמו לו לשיימינג רבתי, לחתום על המסמך, כאשר הוסכם עימו כי לא יעשו שימוש במסמך זה, כי ימשיך לכהן בישיבה כבעבר, וכי המסמך הוא מסמך פנימי, רק למקרה בו תורמים של הישיבה יבקשו הסברים על הפרשה (סעיפים 6-7 לתצהיר אברהם בהמרצת הפתיחה).
גרסת מגנוז בתצהירו בתשובה להמ' הפתיחה לא התייחסה למכתב זה ישירות, ובעדותו בבית המשפט הוסיף כי בשנת 2014 האמין שטמנו לאברהם מלכודת, וכי המכתב הופקד אצלו על ידי אברהם בתור ידיד, "שאם יהיו בעיות יש לך מכתב, אני לא רוצה עוד סיפורים עוד סרטים, יש לך מכתב לעשות בו שימוש לעת הצורך, אם יהיה צורך בזה" (עמ' 49 ש' 3-5).