40. במחלוקת זו מצאתי מקום להכריע לטובת אברהם.
הכרעה זו נובעת לא רק מאחר שמגנוז לא מסר גרסה לגבי מכתב זה בתצהירו שצורף לתשובה להמ' הפתיחה, אלא שהוא אף מסר דברים אחרים בסעיף 5 לתצהירו הנ"ל, ולפיהם:
"כשנחל השמועות הפך לשיטפון, נקרא התובע לגדולי הדור והוא התבקש שלא להופיע בחצירי הישיבה ולהסתפק בניהולה מרחוק. בנוסף, הם קבעו לו סייגים. כך, למשל, הוא הסכים, קבל וחתם מרצונו על הגבלות שקבע לו הרב הירש" (ההדגשה שלי – י.ק.).
המכתבים שצורפו לתצהיר ולתשובה, האחד מי"ב מנחם אב תשע"ה, והשני מה' בכסלו תשע"ו מעידים על כך שאין מדובר בהתפטרות ובהעברת מניה, אלא כי מדובר בפסק זמן בו לא יעסוק אברהם בענייני הישיבה. במכתב אחד צוין כי יעסוק רק בעניינים הכלכליים, אך לא בניהול הישיבה, עד שמומחה יאשר את כשירותו הרוחנית לניהול הישיבה. במכתב השני התחייב אברהם כי ינתק עצמו למשך שלוש שנים מיום שיקומו, מהניהול הרוחני של הישיבה, וכן מדברים גשמיים הנוגעים לרוחניים.
מכאן, עולה כי לא הייתה כוונה שאברהם יעביר את מנייתו או יתפטר מתפקיד הדירקטור.
שטר העברת מניות
41. שטר העברת המניות הוא טופס סטנדרטי הנושא תאריך (מתוקן) של 13.6.17, ובו מעביר אברהם את מנייתו לאחיו שמעון ללא תמורה. המסמך נחזה להיות חתום על ידי אברהם ועל ידי שמעון, וכן מופיעה על המסמך חתימתו של עו"ד מנחם פרידמן עם חותמתו, כמאשר חתימות המעביר ומקבל ההעברה.
42. אברהם הכחיש כי הוא חתום על מסמך זה, ולהמרצת הפתיחה צורפה חוות דעת של מר יונתן נפתלי, אשר קבע כי קיימת אפשרות סבירה שהחתימה על שטר העברת המניות מזויפת.
43. מגנוז לא התייחס בתצהירו, שצורף לתשובה להמ' הפתיחה, לטענות אלה של אברהם. גם בעדותו לא הראה כי יש לו ידיעה אישית לגבי שטר העברת המניות.
44. איני מקבל את טענות מגנוז באשר לחוות דעתו של נפתלי. המומחה נחקר והגן על חוות הדעת, באופן סביר. איני מוצא צורך לדון באופן פרטני בטענות שהעלה מגנוז נגד חוות הדעת ומסקנותיה, שכן אפילו הייתה בפני רק טענת אברהם כי החתימה על השטר אינה חתימתו, ללא חוות דעת תומכת, הייתי קובע כי מגנוז לא עמד בנטל להוכיח כי החתימה היא חתימת אברהם.
45. כידוע, כאשר טוען אדם כי חתימה על מסמך מסוים אינה חתימתו, עובר הנטל לצד שכנגד להוכיח כי אין מדובר בזיוף.
טענת אברהם בעניין זה נטענה כבר בתצהירו שצורף להמרצת הפתיחה ולא נסתרה.
מגנוז לא התייחס לטענה זו בתצהירו שצורף לתשובה להמ' הפתיחה. לא ניתן גם הסבר לתיקון התאריך.
בידי מגנוז היו לא מעט אפשרויות להבאת ראיות אשר יסתרו את טענת אברהם בקשר לחתימה. יכול היה להביא לעדות את שמעון, אשר חתום אף הוא על שטר העברת המניות, ועוד יותר מכך, יכול היה להביא את עו"ד פרידמן, אשר אישר את החתימות על המסמך. לא מצאתי כל הסבר מדוע לא הובאו עדים אלה, כשבאשר לעו"ד פרידמן ציין מגנוז בעדותו כי הוא פוגש אותו, גם אם לא לעתים מזומנות, וכי הפעם האחרונה הייתה לפני מספר חודשים (עמ' 47 ש' 35 – עמ' 48 ש' 2).
בנוסף, ניתן היה גם להביא חוות דעת נגדית, אך הדבר לא נעשה.