54. בכל הקשור לחברות בדירקטוריון, אני סבור כי משנמסר המסמך לחברה, והרי נמצא הוא בידי מגנוז, ובעקבותיו בוצעו מהלכים שונים, די בכך על מנת למלא את הוראות חוק החברות הקובע בסעיף 229 לחוק האמור כי דירקטור רשאי להתפטר על ידי מסירת הודעה לדירקטוריון, ליושב ראש הדירקטוריון או לחברה, כאשר הסיבות להתפטרות (נבצר מאברהם לנהל את הישיבה) צוינו באותו מסמך.
במאמר מוסגר אציין, כי סעיף 230 לחוק החברות קובע כי אסיפה כללית רשאית לפטר דירקטור בכל עת (בתנאים הנקובים שם), אך אם נקבעה הוראה בתקנון לפיה ימונה דירקטור לתפקידו שלא בידי האסיפה הכללית, אין להעבירו מכהונתו אלא בידי מי שזכאי למנותו.
לגבי החברה, קובע סעיף 17 לתקנונה כי חברי הדירקטוריון יתמנו "על ידי המחזיקים, מפעם לפעם, ברוב המניות של החברה".
מכאן שהמחזיקים ברוב מניות החברה הם אלה שיכולים להעביר דירקטור מכהונתו.
מגנוז תיאר אמנם בעדותו החלטה שהתקבלה בחודש מרץ 2017 על ידי המחזיקים ב-4 מתוך 7 מניות החברה להעביר את אברהם מכהונתו כדירקטור (עמ' 49 ש' 15-24), אך תיאור זה נשמע מפיו לראשונה בעדותו, לא נתמך בראיה כלשהי נוספת פרט לתיאור האמור, ולפיכך אין לקבלו, אף מבלי להידרש לשאלה אם ניתן לקבל החלטה כזו בעל-פה ומבלי לשמוע את עמדתו של אברהם.
55. מכל האמור עולה, כי במסמך מ-27.4 הסכים אברהם להתנתק מהחברה, ולהעביר את הבעלות בה, גשמית ורוחנית, לשמעון, דהיינו הסכים להעברת מנייתו בחברה לשמעון, וכן לכך ששמעון יחליפו כדירקטור בחברה.
מסמך זה לא נוצר יש מאין, אלא היה המשכו של תהליך שהחל עוד בשנת 2014, ושבמסגרתו הסכים אברהם לפסק זמן, ולהתנתקותו הזמנית מישיבת יסודות. במרץ 2017 הגיעו לאוזני מגנוז ואחרים בהנהלת הישיבה ידיעות נוספות אודות התנהלותו של אברהם (ר' סעיפים 6-8 לתצהירו של מגנוז ועדותו בעמ' 49 ש' 6-19), אשר לדבריהם גורמת נזק כבד לישיבה. הליך זה לא נועד לברר את נכונות או אי נכונות הידיעות או השמועות הנ"ל. די בכך שבמסמך מ-27.4.17 הסכים אברהם להתנתק מהישיבה על כל המשתמע מכך, ללא סייגים או מגבלות.
אין ראיות לכך שאברהם מחה נגד ההסכמות הנ"ל בזמן אמת, ואף בכך יש כדי להצביע על הסכמתו להן. רק בנובמבר 2017 החל אברהם בפעולות בעניין זה (הודעה כי המוסד נסגר, הודעה לספקים כי הם נדרשים שלא לספק אוכל לישיבה, ר' סעיפים 10-11 לתצהיר מגנוז), והתובענה הוגשה בדצמבר 2017.