51. מכאן יש לעבור לשאלה השנייה, האם יש לראות במכתב זה הסכמה של אברהם להעברת המניות ולהעברת הניהול לידיו של שמעון.
אני סבור כי התשובה לכך חיובית.
יש לזכור כי מדובר במסמך שבו מודיע האב, הרב יהודה זיאת, על העברת הבעלות הגמורה בישיבה מאברהם לשמעון.
אילו היה מדובר בהודעה בלבד של יהודה, לא היה בכך די על מנת לחייב בביצוע ההעברה, שכן יש צורך בהסכמת אברהם ושמעון, אך הסכמה זו ניתנה, בחתימתם על המסמך, ונדחתה הטענה כי מדובר במסמך פנימי בין שניהם.
עוד יש לזכור כי במסמך מסוג זה שנעשה בין אנשי תורה, אין מקובלת לשון מסחרית רגילה שתנקוב במילים העברת מניות והחלפת דירקטורים, ותחת זאת צוין שם כי "אנו מעבירים את ישיבת משכנות הרועים והישיבה הגדולה יסודות לידיו של בני הרב שמעון שליט"א ויהיו מעתה בבעלותו הגמורה הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית". דברים אלה נכתבים לאחר שצוין כי "זה תקופה שנבצר מבני אברהם נ"י להמשיך להחזיק ולנהל את הישיבות הקדושות". מצירוף דברים אלה והקשרם, ברור כי אברהם נתן הסכמתו להתנתק מהישיבה (ואנו עוסקים בהליך זה בישיבה הגדולה יסודות בלבד), וכי המשמעות המעשית היא העברת מנייתו לשמעון ומינוי שמעון כדירקטור במקום אברהם.
52. השאלה השלישית היא, האם די באמור לעיל על מנת לפעול בדרך בה פעלה החברה למימוש האמור לעיל?
במועד בו הגישה החברה דיווח לרשם החברות על העברת המניות ועל החלפת הדירקטורים (מרץ 2017), לא הייתה יכולה לעשות זאת עדיין, ובוודאי שלא יכולה הייתה לציין כי השינוי הוא בתוקף מ-1.1.17.
החברה הסתמכה אז על המכתב מ-27.10.14, שכבר נקבע לעיל כי לא יכולה הייתה להסתמך עליו לצרכים אלה.
ואולם, דיווחים אלה אושררו למעשה במסמך מיום 27.4.17, שהוא המסמך המכונן, בו הסכים אברהם לאמור לעיל. לבד מכך, לא הדיווח לרשם החברות הוא הקובע, אלא המסמכים המלמדים על העברת המניות והחלפת הדירקטורים.
53. בכל הקשור להעברת המניה קובע סעיף 299 לחוק החברות כי חברה תשנה את רישום הבעלות במניות במרשם בעלי המניות בהתקיים אחד מ-4 מקרים, שהראשון בהם, בסעיף 299(1) הוא קבלת כתב העברה חתום על ידי המעביר ועל ידי הנעבר. תנאי זה לא התקיים בענייננו וגם התנאים האחרים לא התקיימו, אף לא זה הקבוע בסעיף 299(3) כי הוכח לחברה כי התקיימו תנאים שבדין להסבתה של הזכות [ר' לעניין זה ה"פ (מחוזי י-ם) 5130/06 גלפנד נ' אדר גלוב בע"מ (3.7.07); ה"פ (מחוזי ת"א) 13713-03-15 בראנץ נ' עזרא (15.8.16)].
עם זאת, נקבע כי מקום שבו קיימת עילת אכיפה לגבי הסכם להעברת מניות, לא יבטל בית המשפט את ההעברה רק משום שזו לא בוצעה כדין מן ההיבט הפורמלי [ע"א 112/76 עזבון פיסטול נ' עורפז בע"מ, פ"ד לא(2) 466 (1977)], וכי ביטול על ידי בית המשפט של העברה שהסתמכה על הסכם שכזה, לא יהא אלא מהלך סרק (ר' עניין גלפנד הנ"ל).
גם בענייננו, המסמך מיום 27.4.17, עליו חתום גם אברהם, ניתן לאכיפה, לרבות בהיבט העברת המניות, שהרי צוין כי נבצר מאברהם להחזיק את הישיבה, וכי היא תועבר ותהיה בבעלותו הגמורה של שמעון, ולפיכך, אין מקום לנקוט במהלך סרק ולבטל את ההעברה.