48. ביתר פירוט ובאשר לנימוק הראשון, טוען הבנק כי כבר בשנת 2014 הוא הודיע למפקח על הבנקים על מדיניותו כפי שפורטה וזה לא התנגד למדיניות זו. משכך לטענתו, בהתאם לסעיף 2 (ד) לחוק הבנקאות שירות ללקוח, סירובו לנהל את חשבון התובעת – הנובע מהמדיניות האמורה – הוא סירוב סביר. עוד טוען הבנק כי אין כל בסיס בדין לטענת התובעת ולפיה עליו להעביר מדיניותו לאישור מידי שנה ולדידו, כל זמן שאין כל שינוי במדיניות, לא חלה עליו כל חובה להעבירה שוב.
הבנק מוסיף וטוען, כי מדיניותו המאושרת אף מתיישבת עם עמדת הרגולטורים, ובראשם בנק ישראל, לפיה תחום המטבעות הדיגיטליים חושף את הבנק לסיכונים מוחשיים אשר אין ביכולת הרגולטורים, כפי שהם חוזרים ומציינים בעצמם, לגבש הנחיות לבנקים באשר לדרך הפעולה על מנת לאיינם. עוד לטענתו, בהינתן שעמדת הרגולטורים היא שלא חלה על הבנקים כל חובה לאפשר פעילות מסוג זה והדבר נתון לשיקול דעתו של כל בנק, הרי שמדיניותו – הנובעת מחוסר אפשרותו לנהל הסיכון הנוגע למטבעות דיגיטליים ומשכך שלא ניתנו לו על ידי הרגולטורים הכלים לניהול הסיכון האמור- הינה סבירה. באשר למדיניותו זו, מוסיף הבנק וטוען כי אמנם מדיניותו אינה מבחינה בין פעילות כריה או פעילות מסחר, או בין פעילות כריה באמצעות פול מסוים או אחר ואולם, לטענתו, אין בכך כל פסול, בהינתן שאף הרגולטורים אינם מבחינים בין הפעילויות השונות ומתייחסים לתחום המטבעות הדיגיטליים כמקשה אחת.
לדידו, אף מפעילות התובעת עצמה ניתן ללמוד כי לא ניתן לערוך הבחנה בין מי המבצע פעולה כרייה לבין מי המבצע פעולת מסחר וזאת בהינתן שגם פעילותה של התובעת מערבת כריה ולאחריה מסחר לשם מכירת הביטקוין וקבלת תמורתו בש"ח. דהיינו, לטענת הבנק, אף אם מקור המטבע הוא מכרייה, מקור הכסף שנכנס בסופו של יום לחשבון הבנק של התובעת הוא בפעילות מסחר הנעשית בזירת המסחר של חברת ביטוסי. בהקשר לכך, מוסיף הבנק וטוען כי גם ככל שהציגה התובעת את "מסלול המטבע" (קרי את המסלול שעשה מטבע הביטקוין מרגע כרייתו ועד רגע קבלתו על ידי התובעת), הרי שאין היא מציגה את "מסלול הכסף"- קרי אין בטיעונה כל פירוט באשר למקור הכסף אשר הופקד בחשבונה ואשר התקבל במסגרת המסחר בביטקוין.
49. נוסף על כך, לטענת הבנק, יש לדחות את טענת התובעת ולפיה אין כל סיכון הקשור להלבנת הון באשר למטבעות דיגיטליים בהינתן ש "הכול ידוע" ואין כל אנונימיות בפעילות. והוא טוען כי בפועל, האנונימיות היא חלק בלתי נפרד מהפעילות בתחום זה. בהקשר זה מפנה הבנק לתרשימים אשר צירפה התובעת לצו המניעה ולסיכומיה, אשר לטענתו גם מהם ניתן לראות כי עדיין קיימת אנונימיות הן ב"מסלול המטבע" והן ב"מסלול הכסף". כך, אין התובעת יודעת מי הן החברות הנוספות בפול אשר עמן היא כורה מטבעות, וכן, אין לה מידע באשר למקור הכספים שהגיעו אליה מביטוסי, מי סוחר עם ביטוסי, מי רוכש את המטבע שכרתה, וכיוצא באלה. בהינתן האמור, טוען הבנק כי בפעילות במטבעות דיגיטליים יש בכדי להקים סיכוני ציות לבנק וזאת, הואיל ולקוח שמעביר כספו לבורסה כלשהי המוכרת מטבעות דיגיטליים, יכול בהמשך להעבירו בצורה אנונימית לכל גורם מפוקפק ובנסיבות בהן ישמש הכסף למטרה לא ראויה, עלול הבנק שביצע את העברה לשאת באחריות אל מול רשויות החוק בארץ ובעולם.