182. בעמ' 56 לפרוטוקול החל משורה 28 נשאל טמיר והשיב:
"ש. בקיזוז שלך אתה טוען שנגרמו לך נזקים ב-6 מיליון ₪ ואתה אומר שכל המשלוחים שלוג סיפקה לך בשנים 2012-2014 היו פגומים?
ת. למיטב ידיעתי.
ש. מה זאת אומרת, אתה לא יודע אם היו פגומים או לא?
ת. הבקבוקים נמצאים בסין. מכרתי את כל הבקבוקים וקיבלתי את הכסף ובמקביל לכסף קיבלתי נזק הרבה יותר גדול מהכסף שקיבלתי ובינתיים לוג התעשרה על חשבוני.
לשאלת בית המשפט, איך נגרם לך נזק גדול יותר אם קיבלת את הכסף, אני משיב שכתוצאה מהפגמים וכל האיחורים. היו לי מכירות מעל 10 מיליון ₪ והלקוח שלי בסין היה מדבר איתי ואומר לי שהמותג שלך בין 10 המותגים החזקים למוצרי תינוקות בסין והכל ירד לטימיון. המפיץ עזב אותי בגלל אותן בעיות והמפיץ החדש התחיל לעבוד.
לשאלת בית המשפט, אין לי מסמך על הפסקת התקשרות. חד משמעית הכל נעשה בטלפון ואין לי הרבה התכתבויות....."
183. בעמ' 57 לפרוטוקול, החל משורה 19 נשאל טמיר והשיב:
"ש. אתה אומר שהפסיק לעבוד איתך ואני מקריא ממה שהוא כתב לך (מצטט). הוא אומר לך בדיוק הפוך ממה שאתה טוען. הוא אומר לך להמשיך לתת לו פי.אי.אס.
ת. אם הוא אומר להמשיך בפי.אי.אס ומה שהוא אומר שהוא לא רוצה להפסיק הוא רוצה לקנות פי אי אס."
184. ובעמ' 58 לפרוטוקול, החל משורה 21 נשאל טמיר והשיב:
"ש. אתה אומר לנו בשנים 2012-2014 כל המפיצים עזבו אותך ?
ת. זה לא מה שאמרתי.
ש. אמרת שקיבלת בקבוקים פגומים, איפה מכתבי תלונה מלקוחות ואיפה מפיצים שמתלוננים? מישהו החזיר לך בקבוקים פגומים?
ת. הדוגמאות שהעברתי ואיבדתם.
ש. האם הלקוחות שמכרת להם בקבוקים שסיפקנו לך החזירו לך בקבוקים פגומים?
ת. ברוב המקרים שצרכן קונה בקבוק ולא מרוצה הוא זורק אותו. המפיץ יקבל את הבקבוק שחזר מהחנות ולא מהצרכן. הוא צריך בקבוק הוא יקנה אחר.
ש. לא קונים ממנו החנויות והוא ממשיך להזמין ממך, נכון?
ת. אתה יכול למקד אותי?
ש. האם אי פעם מישהו מהמפיצים שלך בסין כי אתה מוכר למפיץ בלעדי שהוא משווק באותה מדינה את הבקבוקים לצרכי הקצה. האם המפיץ הבלעדי הזה החזיר לך בקבוקים ואמר שהוא לא מוכן לשלם עליהם ?
ת. לא.
ש. יש לך איזו ראייה, מסמך שצרפת משנת 2012 שאיזה מפיץ אומר לך שהבקבוקים פגומים?
ת. אמרתי שכמעט כל ההתנהלות שלי עד היום היתה בטלפון ולא בכתב. כשמפיץ רוצה לסיים התקשרות כשהוא נמצא בסין, הוא לא יתחיל לכתוב לי, הוא פשוט יפסיק לרכוש ממנו וכך היה.
ש. יש איזה מפיץ שהגיש נגדך תביעה על בקבוקים שלא יכול היה למכור ?
ת. מפיץ בסין לא הגיש נגדי תביעה."
185. ובהמשך בעמ' 59 לפרוטוקול, החל משורה 27:
"ש. יש לך תלונה מסופרפארם או מאמא שרכשה את הבקבוק והחזירה לסופר?
ת. מאוד יתכן שהגיעו תלונות לסופרפארם. אתה צריך לשאול אותם. אני לא יודע. כשצרכן מחזיר בקבוק לסופרפארם, סופרפארם מחייב אותי ולא שואל.
לשאלת בית המשפט, סופרפארם הפסיקה לעבוד איתי. הם הודיעו למנהלת המכירות שלי והם כתבו לנו למה אנחנו כל הזמן מאחרים ואין סחורה על המדף. הם לא אמרו איכות מוצרים ודיברו על איחור באספקה.
ש. המסמכים האלה לא נמצאים בפני בית המשפט, נכון ?
ת. אמרתי שהם אמרו למנהלת המכירות שלי בפגישה.
ש. אז הם לא כתבו את זה בכתב ?
ת. לא. הם כתבו לנו על בעיות אספקה. בסוף ההתקשרות הם לא כתבו שהם נפרדים בגלל משהו כזה או אחר."
186. ובעמ' 60 לפרוטוקול, החל משורה 30:
"לשאלת בית המשפט: אולי מצא מישהו שמוכר זול ממך ? אני משיב, שלא יכול להיות. אבא שלי במאמצים גדולים לשקם את המותג. הפטנט של אבא שלי. הראיות שהבאתי על איחורים ואי אספקה. אני לא יכול להמציא ראיות ואני גם בחיים לא הייתי מעלים ראיות.
ש. אתה מספר לנו בתצהירך שבמהלך השנים התקבלו עשרות תלונות משווקי העולם, איפה הן?
ת. אצל המפיצים. מדובר בסינית.
ש. בספרד גם מכרת בקבוקים, אז ספרדי יודע לדבר אנגלית? מה עם התלונות מספרד?
ת. אני מתנהל בטלפון ואם אתה רוצה לפתוח את נושא ספרד, לא סיפקתם לי 9-10 חודשים."
187. אין די בשלוש הודעות דואר אלקטרוני ממפיץ סיני עלום, שלא זומן לעדות, בדבר בקבוקים "רכים", כדי להוכיח כי מאות אלפי בקבוקים שסיפקה התובעת לנתבעת לאורך שנים היו פגומים. מה גם, שהודעות הדוא"ל מהוות עדות מפי השמועה.
188. לא זו אף זו, אלא שבאותם דברי דוא"ל, בנשימה אחת עם התלונה בדבר הבקבוקים הרכים, מבקש אותו מפיץ סיני לשלוח לו בקבוקים נוספים מאותו סוג, דבר שאינו מתיישב עם "חומרת" הפגם או עם טענות הנתבעת כי בשל פגם זה חדלו המפיצים להזמין ממנה סחורה.
189. כאמור, הנתבעת לא זימנה כל עד (למעט המומחה) לצורך הוכחת הליקויים בבקבוקים, או כדי להוכיח כי היו תלונות של לקוחות כתולדה של ליקויים בבקבוקים, ולעניין זה, נקבע בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651 בעמוד 658 כדלקמן:
"אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. בע"א 240/77 [3], בעמ' 705, אומרת השופטת (כתוארה אז) בן-פורת, כי "אי הזמנתם להעיד (של עדים רלוואנטיים - א' ג') יוצרת הנחה שאילו הובאו היתה עדותם סותרת את גרסת המשיבה....וכי "על הכלל שאי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, עמד בית-משפט זה בע"פ 112/52 בע' 254 מול האותיות ב-ג, מפי השופט זוסמן (כתוארו אז), ובע"א 373/54, גם הוא מפי השופט זוסמן" (שם). וכן ראה דברי השופטת בן-פורת בע"פ 437/82 [4], בעמ' 97-98, כי: "הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה..."
190. הייתי מצפה כי הנתבעת תמציא ראיות ותזמן עדים לעניין הליקויים בבקבוקים. מצפה הייתי כי הנתבעת תזמין לעדות את המפיץ בסין, שלטענתה התלונן כי קיימים פגמים בבקבוקים וכן מפיצים שחדלו לעבוד עם הנתבעת עקב ליקויים בבקבוקים, אפילו שמדובר בעדים מחו"ל, שכן כאשר מדובר בנזקים הנאמדים במיליונים, מצופה מהנתבעת להביא גם עדים מחו"ל, חרף ההוצאות הכרוכות בכך.
191. לפחות הייתי מצפה מהנתבעת להביא עדים מסופרפארם, כדי להעיד על סיבת הפסקת ההתקשרות או על ליקויים בבקבוקים.
192. הגעתי לכלל מסקנה כי הטענות בדבר היות הליקויים בבקבוקים כאלה שגרמו למפיצים בחו"ל להפסיק ולעבוד עם הנתבעת הן בגדר טענות בעלמא, וכי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי הבקבוקים שסופקו לה ע"י התובעת לאורך התקופה היו פגומים.
193. כן, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי מישהו מלקוחותיה ניתק את הקשר העסקי עמה עקב אספקת בקבוקים פגומים.
194. כמו כן, לא עלה בידי הנתבעת להראות כי נגרם לה נזק כלשהו כתוצאה מאספקת הבקבוקים ע"י התובעת.