59. תפקידיה של התובעת, ובכלל זה עיסוקה בגביית כספים והקשר עם הלקוחות, הוצאת חשבוניות, סגירת המחסן בסוף יום עבודה גם בשעות הלילה המאוחרות, הדאגה לתופרת והסעתה הביתה בסוף יום עבודה לעיתים בדרך אל לקוח שצריך היה לשנע אליו סחורה כזו או אחרת, היותה הכתובת אליו פנו כאשר האזעקה במפעל פעלה והיותה יד ימינו של המנוח, משקפת את היותה עובדת בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אימון אישי (ר' גם ע"ע (ארצי) 32392-12-17 אברהם דוד – לחמניה טריה-ג'וני בכרם בע"מ (2018)).
60. משכך, נדחית תביעתה של התובעת לקבלת גמול שעות נוספות.
61. יתרה מכך. גם אילולא קביעתי כי התובעת היתה עובדת במשרת אימון אישי שהוראות החוק אינן חלות עליה, לא היה מקום לפסוק לתובעת סכומים כלשהם ברכיב זה, שכן התובעת לא הצליחה להרים את הנטל להראות, כי עבדה בהקף השעות הנוספות הנטען על ידה.
62. בתצהירה טענה התובעת, כי "באמצע השבוע עבדה כ-12 שעות בממוצע. התחלתי לעבוד בשעה 08:00 וסיימתי לעבוד בין השעות 19:00 ל-21:00 בערב. בימי שישי עבדתי כשלוש שעות בממוצע" (ר' סעיף 87 לתצהירה). עוד טענה, כי אף ש"שעות העבודה ה"רשמיות" בחברה היו 08:00-18:00, אך ורק כשהמשרדים נסגרו ב-18:00 (וכל עוד לא היתי צריכה להשאר במשרדים מאוחר יותר), "התחלתי" את חלק ב' של יום העבודה, ובצעתי מטלות שונות הכרוכות בעבודה, כגון: העמסת סחורה על רכבי וחלוקתה אצל הלקוחות, גביית כספים מלקוחות, מסירת וקבלת מסמכים מלקוחות, קניות שונות לחברה...." (ר' סעיף 89 לתצהירה).
63. מן העדויות שנשמעו בפני עלה, כי שעות עבודתה של התובעת לא היו קבועות. שעת סיום העבודה השתנתה בהתאם לצרכי העבודה, כך, למשל, אם הגיע קונטיינר שצריך היה לפרוק או סחורה שצריך היה להסיע ללקוחות. יתרה מכך, גב' גבאי העידה, כי בשנת 2008 לערך הקף העבודה ירד בצורה משמעותית ועל כן נאלצה להפחית את הקף משרתה מ 6.5 שעות ליום לשעתיים שלוש בשל יבוא מוצרים מחו"ל שייתר את עבודת התופרות (ר' פרוטוקול עמ' 9 שורות 19-11) ואישרה, כי המקרים בהם נדרשה להשאר לעבוד עד מאוחר התפוגגו בשנת 2007 לערך (ר' פרוטוקול עמ' 10 שורות 13-11).
64. התובעת לא הציגה כל תימוכין לגרסתה ממנה ניתן ללמוד כיצד ועל בסיס אילו נתונים טענה למתכונת העבודה שהוצגה בתצהירה ועל בסיסה תבעה גמול שעות נוספות. משלא הוצגו דו"חות הנוכחות שהתובעת ניהלה ומשאין מחלוקת כי שעת סיום עבודתה השתנה מעת לעת, הרי שתחשיבה אינו משקף מתכונת עבודה בשעות נוספות.
65. אזכיר, כי עד חודש פברואר 2009 מוטל היה הנטל להוכיח כי עבדה בהקף שעות נוספות וכמה שעות נוספות עבדה, לפיתחה של התובעת ואף לאחר כניסת תיקון 24 לתוקף, טרם יועבר הנטל לשיכמה של המעסיקה להראות כמה שעות נוספות עבד/ה העובד/ת על בית הדין להשתכנע כי אכן מתכונת עבודתו/ה של העובד/ת כללה עבודת שעות נוספות. וכפי שנקבע בע"ע (ארצי) 47715-09-14 עוזי ריעני נ' אליאסי שיווק בע"מ (2017)):