91. מאחר והנתבעת 2 נכנסה, יחד עם מר קבלה ז"ל, לנעלי המנוח, איני מקבלת את טענתה של הנתבעת 2 כי לא היתה מוסמכת לפטר את התובעת (ר' פרוטוקול עמ' 151 שורות 10-7). כשם שהנתבעת 2 ראתה עצמה מוסמכת להשיב למכתבה של התובעת (ר' נספח "י" לתצהירה של התובעת) ואף לפנות בשם החברה למגדל חברה לביטוח בע"מ ולהודיע, כי התובעת עזבה את עבודתה ביום 31.12.2011 (ר' נספח יח/1 לתצהירה של התובעת), כך ברור, כי טענתה לפיה כלל לא היתה מוסמכת לפטר את התובעת היא טענה מיתממת.
92. עלינו לשאול עצמנו, איפוא, האם התובעת פוטרה על ידי הנתבעת 2, כטענתה, או התפטרה, כטענת הנתבעות. אקדים את המאוחר ואציין, כי הוכח להנחת דעתי, כי התובעת פוטרה על ידי הנתבעת 2, אשר כעסה עד מאד על כך שהתובעת "החליטה לעשות דין לעצמה, לצאת ל-70 ימי חופשה שהחברה מקרטעת, ואין בעלים, ואין מי שיודע מה" (ר' פרוטוקול עמ' 151 שורות 20-18) בתקופה הסמוכה לפטירת המנוח כאשר חלק מבני המשפחה, לתחושתה של הנתבעת 2, מפנים לה עורף ומבקשים להרע לה.
93. מכתבה של הנתבעת לתובעת מיום 12.2.2012 אינו מותיר מקום לספק כי התובעת פוטרה באיבחת גרזן וללא שימוע ו/או הודעה מוקדמת. להלן לשון המכתב אשר עיקריו יובאו להלן:
הנדון: הפרות משמעת חמורות
משום מה החלטת על דעת עצמך לצאת לחופשה בלתי מוגבלת וחד צדדית, ללא תאום וזאת למשך מה שאת מציינת 70 ימי חופשה רצופים, בזמן שהחברה נלחמת על חייה בעקבות אובדנו הכואב והמצער של מנהלה.
. . .
אי לכך ובהתאם לזאת הרינו להודיעך, כי החברה איננה מכירה ביתרת ימי החופשה הנטענת על ידך, משחלה עליהם התיישנות וממילא אינך זכאית לימים אלה משניצלת אותם בלי שאלה נרשמו בפנקס החופשה.
כמו כן החברה לא מכירה בכל הוצאה שהוצאת או שתוציאי, לרבות הוצאות דלק, חנייה, טיפולים וכיוב'.
התנהגותך הנ"ל מהווה מבחינת החברה נטישת מקום העבודה על כל המשתמע מכך והחברה תדע לפעול מכאן ואילך בעניינך. על כך נודיעך דבר.
אבקשך להשיב באופן מיידי את כל ציוד החברה הנמצא ברשותך, לרבות טלפון נייד, מפתחות, רכב וכיוב'.
החברה שומרת לעצמה את כל זכויותיה וטענותיה ומכתב זה אינו ממצה את כולן"
(ר' נספח "י" לתצהיר התובעת)
94. לא למותר לציין, כי המכתב אמנם נוקט בלשון "זניחת מקום העבודה", אך בקונטקסט הכללי, ובכלל זה כאשר התובעת נדרשת להשיב את כל הציוד השייך לחברה ומצוי ברשותה על אתר, ברי כי גמלה בלב הנתבעות החלטה על פיטורי התובעת וסילוקה המיידי מחצרי הנתבעת. אזכיר, כי בחודשים שקדמו להוצאת המכתב נדחקה התובעת אל מחוץ לחברה, בדרך שגרמה לה להרגיש כ"זומבי", נאסר עליה לגעת בשיקים ואסור היה לה ללכת לדואר ולבנק (ר' פרוטוקול עמ' 104 שורות 19-18). מצאתי, כי הנתבעת נתלתה כמוצאת שלל רב בחופשה המאושרת של התובעת כדי שתוכל להציג מצג של התפטרות. וְלא היא.