126. איני מקבלת טענתה זו של התובעת בדבר צבירה מוטעית, כביכול, של ימי חופשה שנובעת מן הותק הקודם שלה בעסק "שיווק בית יצחק" והבטחה לרציפות זכויות. טענתה זו של התובעת נדחתה על ידי מוקדם יותר בפסק דיני. יתרה מכך, התובעת היתה, כפי שהראיתי מוקדם יותר בפסק הדין, יד ימינו של המנוח, הוא בעלי הנתבעת, ומי שניהלה, בין היתר, בצוותא חדא עם מר קבלה ז"ל, את פנקס החופשות (ר' גם סעיף 46 לסיכומי התובעת).
127. כמי שנושאת במשרה בכירה בנתבעת, משרת אימון אישי, ומנהלת את פנקס החופשה עמדו בפניה אינספור אפשרויות להורות למר קבלה ז"ל ובאמצעותו לרואת החשבון לתקן את הרישום לו סברה שנפלה מלפני מאן דהוא טעות. התובעת, שכל שנות עבודתה לא העלתה כל טענה בנוגע לצבירת ימי החופשה שאינה משקפת את הותק הנכון שלה, אינה יכולה לטעון, בדיעבד, כי קופחה.
128. באשר לטענת הנתבעות בדבר טעות כביכול שנפלה בצבירה ימי החופשה של התובעת בתלושי השכר – טוענות הנתבעות כי יתרתה הצבורה של התובעת "מקורה בטעות ועם תיקונה ומשניצלה התובעת 22 ימי חופשה ובשים לב להקף משרתה הרי שלא עומדת לתובעת כל יתרת ימי חופש לניצול" (ר' סעיף 87 לתצהיר הנתבעת 2). אין בידי לקבל טענתן זו בדבר הטעות, כביכול, שנפלה ברישום מכסת ימי החופשה הצבורה של התובעת מכמה טעמים:
ראשית – הנתבעת 2 לא עבדה בשנים הרלוונטיות בנתבעת, לא ניהלה אותה ו/או את רישום ימי החופשה של התובעת או מי מעובדי הנתבעת ועל כן משטענת הנתבעת 2 אינה מבוססת על אריתמטיקה פשוטה ושגגה חשבונאית שנפלה מלפני החברה אלא על טענה סתמית בדבר טעות שטיבה אינו ברור, אין לי אלא לדחותה.
שנית - ככל שמקורה של הטעות הנטענת בטענת הנתבעות כי התובעת עבדה בהקף משרה חלקי (ר' סעיף 90 לתצהיר הנתבעת 1) – טענה שנדחתה על ידי כאמור לעיל - בעוד צבירת ימי החופשה נעשתה על בסיס הקף משרה מלאה ובניצולם בפועל של "עשרות ימי חופשה" מעבר לאלה הרשומים, על ידי התובעת (שם), הרי שטענה זו יש לדחות בהיותה בלתי מבוססת ועומדת בסתירה לרישום בתלושי השכר ובטפסי 101 של התובעת.
שלישית - התובעת העידה, ועדותה היתה מהימנה בעיני, כי בכל תקופת עבודתה יצאה לחופשה אחת במרוקו בת 18 ימים ולחופשה בת שבוע לרגל נסיעה לאומן (ר' פרוטוקול עמ' 72 שורות 33-25; פרוטוקול עמ' 70 שורות 32-31, עמ' 71 שורות 3-1). החופשה אליה יצאה במרוקו התרחשה בשנים 2008-2007 כעולה מעדותה של גב' פנינה גבאי (ר' פרוטוקול עמ' 12 שורות 26-25) וליתר דיוק בין 17.11.2008 ל- 2.12.2008 כעולה מתעודת בירור פרטים על נוסע (נספח "ו" לתצהיר הנתבעת).