עגמת נפש
139. הנתבעות דחו את טענת התובעת בדבר זכאותה לפיצוי בגין עגמת נפש וטענו, כי במעשיה ובמחדליה שמה קץ למפעל החיים של המנוח, ניסתה להתחרות בחברה, נטלה ימי חופשה בשעותיה הקשות של הנתבעת, נטשה את עבודתה לאחר מכן ועוד (ר' סעיפים 3.67-3.66 לכתב ההגנה).
140. בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין נאוה סירטו - הפניקס קרנות פנסיה מאוזנות וותיקות בע"מ (עע (ארצי) 44776-05-16 (2018)) נקבע:
"פיצוי בלתי ממוני זה, בדומה לנפסק בהקשרים אחרים שבהם נפסק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני בחקיקה או בפסיקה, אינו צריך להיות נגזרת משכרה של העובדת, שכן הפסול בהתנהגות המעסיק, כמו גם עוגמת הנפש וצערה של העובדת, אינו מושפע מגובה שכרה"
141. ובפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין קנסטו נקבע:
"פיצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב כך שהמעסיק הפר את חובת תום הלב כיוון שלא ניתנה לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו טרם פיטוריו (ראו ענין פלוני; וע"ע (ארצי) 25805-12-11 מדינת ישראל נ' מירון חומש [פורסם בנבו] (29.11.16). בענין פלוני הודגש כי "עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה לפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון פגיעה בזכויות חוקתיות, ובכלל זה פיטורים על רקע של הפליה, או במקרה של פיטורים בהליך לקוי" (ההדגשה שלנו). בנוסף, הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד ליתן ביטוי לעוגמת הנפש ולפגיעה בכבוד העובד שעה שפיטוריו נעשו מבלי שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו...
במסגרת זו ניתן לשקול מגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי (לענין בחינת מהותיות הפגם ראו: ענין אורן; ענין אהרונוב פיסקה 63); אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן); האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (ראו ענין אהרונוב פיסקה 63) ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד (ראו ענין פלונית פיסקה 42) ועוד".
142. התובעת תבעה ברכיב זה פיצוי בגובה 50,000 ש"ח. לאחר שנתתי דעתי לנסיבות סיום העבודה, פיטוריה של התובעת על אתר אף שראתה עצמה עובדת בנתבעת עד הגיעה לגיל פרישה, שראתה בחברה בית ולא רק מקור פרנסה, התקלותה במאבטחים שמנעו את כניסתה לחצרי הנתבעת, שלא באשמתה אלא בשל צו הרחקה שהוצא לאחיינה עימו הגיעה, אני סבורה שיש לפסוק לתובעת את מלוא הסכום שנתבע על ידה ברכיב זה.