ב. פיצוי בגין תלושי שכר כוזבים
33. התובע טען לפיצוי מכוח סעיפים 24 ו – 26א לחוק הגנת השכר בגין תלושי שכר כוזבים על יסוד שתי טענות אשר ידונו להלן.
34. ראשית לכל, לטענת התובע הנתבעת הנפיקה 30 תלושים שגוים בהם נרשמו שעות העבודה של החודש הקודם. גב' טנצר הרחיבה בעניין נוהג זה בעדותה הראשית (עמ' 16, שו' 5-11):
ש: יש טענה זאת שבתלוש השכר הוא מקבל פירוט יותר מאוחר מה יש לך להגיד?
ת: זה לא נכון. אנחנו משלמים משכורת ב-1 לכל חודש עם העדכונים של חודשיים אחורה שזה אומר אם אני יוצאת לחופש במהלך חודש נובמבר או אוכלת בחוץ או בחדר אוכל מחלה או שעות נוספות, כל מה שקשור לשכר הקבוע בהסכם, משולם או לחילופין יורד במשכורת באיחור של חודש. בנובמבר הוראות או תשלומים יהיו בחודש ינואר, כי בגלל שהמשכורת משולמת ב-1 לחודש אז לוקחים חודש קלנדרי ואחרי שנסגר החודש, לעובדים ניתנת אופציה לעובר על שעות הנוכחות ולתקן במידה ויש והכל באישור המנהל.
גב' טנצר נשאלה על כך בחקירתה הנגדית (עמ' 19, שו' 10-11):
ש: כשעובד זכאי לשעות נוספות, נניח שעובד בדצמבר עבד שעות נוספות מתי ישולם?
ת: ב-1.2.
אין חולק, כי כך שולמו לתובע שעות הנוספות שביצע בחודש דצמבר 2015 (חקירתו הנגדית בעמ' 9, שו'32). הנושא גם עלה בשאלות בית הדין בתום הדיון (עמ' 19, שו' 27-30):
ש: האם היית מתארת את שיטת תשלום השכר לתשלום לשיטת מקדמות?
ת: כן. אנחנו עושים התחשבנות בחודש דיליי של תשלום חודשי בגין מה שמעבר לשכר החודשי. כל חודש משלמים מקדמה וההתחשבנות נעשית בהמשך כאשר הגורמים המשתנים יכולים להיות שעות נוספות, עמלות, חופשים ומחלות וכל מה שמעבר לשכר הבסיס.
מדברי העדה – אשר היו מהימנים על בית הדין - עולה, כי הנתבעת שילמה את עיקר משכורתו של התובע מיד בתום החודש בו בוצעה העבודה וכי הפרשים והתחשבנויות בגין אותו חודש, למשל בנוגע לשעות נוספות, ימי חופשה, ימי מחלה וארוחות צהרים הופיעו בתלוש של החודש העוקב. האם נפל בכך פסול?
35. החובה לשלם שכר עבודה עם תום החודש בעדו הוא משתלם, מקורה בהוראת סעיף 9 לחוק הגנת השכר כאשר עסקינן בשכר "המשתלם על בסיס של חודש" וכן סעיף 10 לחוק הגנת השכר כאשר עסקינן בשכר עבודה "המשתלם על בסיס של שעה". עם זאת כבר נפסק, כי תקנות הגנת השכר (מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה), התשמ"ח – 1987 (להלן: "תקנות הגנת השכר") מאפשרות תשלום של שעות נוספות בתחילת החודש העוקב לחודש בעדו הן משולמות (ראו למשל דב"ע נב/3-38 בינוי והשקעות ש.ט.א.י. נ' אשקר, [פורסם בנבו], פד"ע כה (4) 5, בסעיף 4.ג. המובא בסע"ש (אזורי ת"א) 3263-07-13 אור שחם - קסטרו שיווק 1985 בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 20.01.2016) (להלן: "פסק דין קסטרו באזורי").
36. לפי תקנות הגנת השכר, כאשר עסקינן בשכר עבודה המשולם על-פי דיווח של עובד שלא נקבע מועד לתשלומו בסעיפים 9 עד 12 לחוק הגנת השכר, והדיווח הוגש לא יאוחר מחמישה ימים מתום חודש העבודה, כמו במקרה דנן, אז תחול תקנה 3 אשר זו לשונה:
"ישולם שכר העבודה האמור בהן בתום החודש שלאחר חודש העבודה, אם נתקיים אחד מאלה:
(1) המעביד שילם לעובד, לא יאוחר מה-27 בחודש העבודה, מקדמה על חשבון שכר עבודתו באותו חודש, בשיעור שלא יפחת משליש הסכום המוערך של שכר העבודה הכולל המגיע לעובד בעד אותו חודש לאחר הניכויים על-פי דין או על-פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה;
(2) המעביד נוהג לשלם לעובדיו את שכר העבודה האמור בתקנות 1 או 2(א) כשהוא מחושב על בסיס השכר המשתלם בחודש שלאחר חודש העבודה."