3. באתר פעלו שלושה תאי הטמנה בשלושה מגרשים נפרדים שכונו בתביעה: תא א', תא ב' ותא ג'. לתאים א' ו-ב' ניתנו רישיונות עסק בכפוף לתנאי המשרד להגנת הסביבה (להלן: "המשרד"). לתא ג' הוגשה בקשה לקבלת רישיון עסק, אשר לא אושרה. להלן הפירוט ביחס לרשיונות העסק.
ביום 17.4.2001 ניתן לחברה רישיון עסק בכפוף לתנאים של המשרד להגנת הסביבה, עבור תא א' לצורך אתר לקליטת פסולת בנייה (פסולת יבשה). התנאים ברישיון העסק לתא א' נוספו לרישיון העסק שהוציאה עיריית אשדוד לחברה, שמספרו 102837000.
ביום 4.2.2003 הוציא המשרד תנאים ברישיון עסק לחברה, עבור תא ב', לצורך עסק שמהותו אתר לקליטת פסולת בנייה (פסולת יבשה). התנאים ברישיון העסק לתא ב' נוספו לרישיון העסק שהוציאה עיריית אשדוד לחברה, שמספרו 103236000.
ביחס לתא ג', הגישה החברה למשרד להגנת הסביבה, בקשה לרישיון עסק. הבקשה הוחזרה מהמשרד להגנת הסביבה לעיריית אשדוד, מבלי שטופלה, משום שלא עמדה בדרישות התקנות. בקשת החברה לרישיון עסק נדחתה על ידי עיריית אשדוד. אין מחלוקת כי בפועל בוצעה הטמנה של פסולת גם בתא ג'.
4. עד תחילת שנת 2003 הייתה החברה בבעלות ובניהול של מר רפאל אמסלם ומר אבודרהם. ביום 5.2.2003 נרכשה החברה על ידי נתבע 2, דוד אבו (להלן: "אבו"), עדי עולם יזמות ובניה בע"מ וסע-שי מרים ומובלים בע"מ, באופן שאבו רכש 50% מהמניות והיתרה התחלקה בין שני הרוכשים האחרים. ממועד זה ואילך שימש אבו כמנהל החברה.
5. ביום 30.6.2004 הגישה המדינה כתב אישום נגד החברה וארבעה נוספים – אמסלם רפאל (מנהל החברה עד לחודש ינואר 2003), סידס שי, יעקב יוספי ואבו דוד (נתבע 2) שעל פי הנטען ניהלו את החברה מחודש פברואר 2003 (עמ"ק 3871/04). לפי כתב האישום, בביקורת שנערכה באוקטובר-נובמבר 2002, נמצא כי במקרקעין א' ביצעה החברה מילוי הקרקע בפסולת בנייה בשטח של כ- 30,000 מ"ר במקום בשטח של כ – 3,000 מ"ר. בביקורת נוספת שנערכה במרץ 2004, נמצא כי במקרקעין ב' ביצעה החברה מילוי קרקע בפסולת בנייה בשטח של כ- 5,000 מ"ר ללא היתר. הנאשמים הואשמו בעבירות על חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, של ביצוע עבודות בניה ללא היתר ובסטיה מהיתר ובשימוש חורג במקרקעין ללא היתר.
6. ביום 29.9.2004 הוציאה עיריית אשדוד נגד החברה צו הפסקת עיסוק בגין ניהול עסק ללא רישיון ביחס לתאים ב' ו-ג' וניהול עסק שלא על פי תנאי הרישיון ביחס לתא א'.