נראה כי פעולותיו של אבו לא חרגו מפעילות רגילה ושגרתית של נושא משרה בחברה.
אין ספק שאבו נכח מעת לעת באתר, ואין גם ספק שהוא בא בדברים עם בעלי תפקידים ברמ"י ובמשרד הגנת הסביבה. לצד זאת, אין לפניי ראיות כי הוא עצמו נטל חלק פעיל בביצוע פעולות ההטמנה באופן הנטען בכתב התביעה. דומה כי הוא עצמו לא ביצע פיזית את פעולות ההטמנה. אין גם טענה כי הוא נתן הוראות לבצע הטמנה בניגוד לתנאים ברישיון או בחריגה מהסכם ההרשאה. יצוין כי אבו לא מוזכר בכל דוחות הסיור. מהדוחות והתכתובות גם עולה כי מנהל האתר היה אדם בשם בבר זיכרי (ר' למשל דוח סיור מיום 2.2.2004 – ש.פ. 22; ר' גם עדותו של אבו הוא אישית לא היה בשטח ולא ניהל את האתר (עמ' 127 לפרוט' מיום 6.6.2016).
בתצהיר של שרון פלוטניצקי מטעם התביעה, אין אבחנה בין החברה לבין אבו ולמעשה גם אין אבחנה בין פעילות החברה בתקופת אמסלם לפעילותה בתקופת אבו. על פי התצהיר, מר פלוטניצקי ערך סיורים באתר בהם ראה כי הוטמנה פסולת אסורה ותופעות אחרות לא תקינות. אבו לא מוזכר באותם הקשרים. הוא מתאר את הממצאים מהסיורים, כאשר אבו לא מוזכר בהקשר לליקויים שהתגלו.
70. למעשה, הדבר היחיד שקושר את אבו באופן אישי הוא שני כתבי האישום שהוגשו נגדו ונגד אחרים, האחד בגין עבירות על חוק התכנון והבנייה (עמ"ק 3871/04); השני בגין עבירות על חוק רישוי עסקים (עמ"ק 4332/04).
האישום לפי חוק התכנון והבנייה – כתב אישום מיום 3.6.2004 הוגש נגד החברה וארבעה מנהלים. כתב האישום נחלק לשני חלקים נפרדים. האחד הוא אישום במילוי קרקע בפסולת בניה בשטח של 30,000 מ"ר במקום בשטח של 3,000 מ"ר שהתגלתה בשנת 2002. השני הוא מילוי קרקע בפסולת בניה בשטח של כ- 5,000 מ"ר שהתגלה במרץ 2004. רק החלק השני רלוונטי לאבו.
על פי הכרעת הדין מיום 30.10.2008, אבו, הוא הנאשם 5 באותו הליך, לא התייצב לדיון. וכך נכתב בפסק הדין:
"מעדותו של עד התביעה מר גנדלמן כפי שנמסרה בדיון יום 6.2.2008 עולה כי הנאשמים 4 ו-5 היו בחודש מרץ 2004 מנהליה של נאשמת 1 [החברה]. עוד עולה מעדותו של עד התביעה הנ"ל, כי במועד האמור התגלה כי [החברה], ביצעה הטמנה של פסולת בניה בשטח של כ- 5,000 מ"ר וזאת במקום שהינו מחוץ לאיזורים בהם הותר השימוש החורג להטמנת פסולת בניה.
כיוצא מכך, ביצעה [החברה] את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום, כמפורט בסעיפים 6, ו-7 לכתב האישום ובהמשך לכך, הנאשמים 4 ו-5 שהיו מנהליה של [החברה] בתקופה הרלבנטית, הינם אחראים לעבירות שבוצעו על ידי [החברה].
במצב דברים זה, הן על יסוד אי התייצבותם של הנאשמים 4 ו-5 והן על יסוד הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש, אני מוצא מקום להרשיע את הנאשמים 4 ו-5 וכן [החברה] בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. היינו, עבירות של ביצוע עבודות בניה ללא היתר ובסטייה מהיתר וכן, שימוש חורג במקרקעין ללא היתר".