פסקי דין

תא (ב"ש) 21630-10-11 מדינת ישראל נ' א.א החברה הישראל טיפול בפסולת בע"מ - חלק 31

06 מרץ 2019
הדפסה

הנזק

72. קושי נוסף בקבלת התביעה נעוץ, לטעמי, בעמימות לעניין היקף הנזק ואי עמידה של המדינה בחובת הקטנת הנזק. הנזק הוא יסוד הכרחי בהטלת חבות כספית על אבו, אם במישור החוזי ואם במישור הנזיקי. המדינה לא עמדה לטעמי בנטל ההוכחה לגבי היקף הנזק והיקף הפיצוי בו יש לחייב את אבו, קרי הנזק לו הוא אחראי באופן אישי.

73. בעניין הנזק טוענת המדינה, כי חוות הדעת היחידה המונחת בפני בית המשפט ואשר קובעת את עלות השיקום, היא חוות דעת של אבנון, לפיה עלות שיקום של 1 מ"ר היא 136 ₪. בעניין סך השטח הטעון שיקום, נטען בסיכומים לשטח כולל של 150 דונם, בהתבסס על חוות הדעת של עינת סולומון. לחלופין מבקשת המדינה לחייב את אבו בשיקום שטח כולל של 120 דונם בהתאם לתכנית השיקום שהגיש אבו עצמו. לחלופי חלופין נטען כי יש לחייב את אבו בשיקום שטח כולל של 107 דונם. לבסוף נטען כי לכל הפחות ולשם הזהירות, יש לחייב את אבו בשיקום של 20 דונם, וזאת בהתאם להודאתו במהלך הדיון מיום 7.3.2017. בנוסף מבקשת המדינה לחייב את אבו בעלות כיבוי הבעירות ובעלות סקר הבעירות, והכל בהתאם לחוות הדעת של אבנון.

אבו, מצידו, טוען כי מדובר בתחשיב סתמי, שאינו נתמך במסמך כלשהו. העלויות בו אינן מבוססות על מחירים ריאליים והוא מתייחס לשטח של 150 דונם, שעה שהחברה פעלה בשטח של 20 דונם בלבד.

74. לאחר שמיעת ההליך במלואו, נותרה לדעתי עמימות גדולה הן לעניין היקף השטח שהיה טעון שיקום בשנת 2004, והן לגבי עלויות השיקום.

שטח ההטמנה על פי שלושת הסכמי ההרשאה עם רמ"י הוא 13 דונם.
בכתב התביעה נטען כי השטח בו הוטמנה פסולת עד לסוף שנת 2004 הוא 150 דונם. לטענת המדינה, במדידה שנערכה על ידי רמ"י בסוף אוקטובר 2004 הוערך שטח האתר בכ- 121 דונם, והמדידה לא התייחסה לחריגות שבוצעו בצידו המערבי של האתר.
בשלב ההוכחות, המדינה הגישה חוות דעת של גב' עינת סלומון, מודדת מרחב עסקי ירושלים ברמ"י. גב' סלומון העלתה על מפת אורטו-פוטו נתוני פלישה שקיבלה מהמפקח שלמה כהן, ואת נתוני תכנית השיקום שהגישו הנתבעים לרמ"י. על פי חוות הדעת, "כעולה מהתשריט המצ"ב השטח בו הוטמן בפועל הוא כ-107 דונם, הכוללים כ–44 דונם המופיעים בתכנית השיקום שהגישו הנתבעים, שטח השיקום מתוך תכנית השיקום משנת 2004 הינו כ-120 דונם" (סעיף 7 לחוות הדעת).

חוות הדעת מתבסס כאמור על נתונים של מר שלמה כהן. על פי תצהירו של מר שלמה כהן, "במדידה שנערכה על ידי המינהל בסוף שנת 2004 הוערך שטח הפלישה כולל הקצאות המינהל, ששטחן הכולל עמד על כ- 13 דונם, בכ- 107 דונם" (סעיף 16 לתצהיר). המצהיר שלמה כהן אינו מציין מי ערך את המדידה בסוף שנת 2004 ואינו מצרף ניירות עבודה של אותה מדידה. תחת זאת הוא מצרף אורטופוטו של האתר, אך מדובר במסמך שהוכן בשלב הרבה יותר מאוחר, ומאגד נתונים שונים (נספח 5 לתצהיר). מפת המדידה עצמה משנת 2004, עליה מתבססת הקביעה בדבר הטמנה בשטח של 107 דונם, לא הוגשה לבית המשפט (ר' גם עדותו של מר כהן בעמ' 46 לפרוט' מיום 14.6.2015) וגם לא תרשומות ודפי עבודה (שם, עמ' 55 לפרוט' וכן עמ' 66 לפרוט'). המודד מטעם רמ"י לא העיד, ומר כהן כלל לא זכר את זהותו (עמ' 53 לפרוט' מיום 14.6.2015). כשנשאל מר כהן מהיכן הנתון בדבר 107 דונם, העיד כי "ה- 107 דונם זה חלק מהמדידה וחלק מביקורי השטח שלי" (עמ' 53 לפרוט' מיום 14.6.2015).

עמוד הקודם1...3031
32...35עמוד הבא