יתרה מכך, מעדותה של גב' סלומון עולה כי עבודת המדידה המקורית שביצע המודד בשנת 2004 לא עמדה לנגד עיניה כשהעלתה נתונים על גבי האורטופוטו. היא התבססה על הצהרתו של מר כהן ותשריט שנמצא בתיק, אך לא קיבלה לידיה את המפה המקורית של המודד בשטח (עמ' 67 לפרוט' מיום 2.7.2015). גב' סלומון הסתמכה על דבריו של מר כהן כי "יצא עם המודד בשנת 2004 וסימן אז את גבולות ההחזקה, החפירה" (עמ' 68, שר' 5-6 לפרוט', ר' גם עמ' 72 שר' 12).
יוער כי בחומר שלפניי אין דוח המתאר את ביקורו של מר שלמה כהן עם מודד באתר ואת עבודות המדידה. מר כהן מצהיר (בסעיף 28) כי ביום 28.10.2014 ביקר מפקח מטעם המינהל באתר ומצא כי הטמנה נעשית מחוץ לשטח ההרשאה תוך הפנייה לנספח 15. ואולם, עיון בנספח 15 מעלה כי מדובר בדוח של המשרד להגנת הסביבה, שאין בו אזכור של הטמנה מחוץ לשטח ההרשאה. לא ברור גם הפער בין כתב התביעה, המציין כי במדידה בסוף אוקטובר הוערך שטח ההטמנה ב- 121 דונם, לבין האמור בתצהיר של מר כהן כי המדידה היא של 107 דונם. מדובר, לכאורה, בנתון שהיה בידי המדינה עוד בשנת 2004, ולא אמור להיות שוני בין כתב התביעה לבין התצהיר.
נוכח כל האמור, מתקשה אני לבסס ממצאים בדבר היקף ההטמנה בסוף אוקטובר 2004, על המדידה הנטענת בסוף שנת 2004.
75. לעניין צידו המעברי של האתר, המדינה מסתמכת על מסמך שהגישה החברה בשנת 2004, שלדבריה נחזה להיות תכנית שיקום לתאים א' וב', בו בקשה החברה לבצע שיקום של תאים אלה בשטח כולל של כ- 100 דונם.
לא ברור מדוע המדידה שבוצעה לכאורה בשנת 2004 לא מתייחסת לשטח המצוי בצידו המערבי של האתר ויש ללמוד על כך שנדרש שיקום בשטח זה מתוך "תכנית שיקום" שהגישה בזמנו החברה עצמה. בנוסף, קשה לקבל את גישת המדינה לפיה ניתן לשלוף מ"תכנית השיקום" רק את ההתיחסות לחלק המערבי של האתר, תוך התעלמות מכך שהתכנית מתייחסת לשטח של 100 דונם ולא לשטח של 150 דונם. בנוסף יש לזכור כי מדובר ב"תכנית שיקום" באמצעות אפר פחם, וספק אם ניתן להסיק ממנה כי הושלכה בזמנו פסולת בכל השטח שנכלל בתכנית.
76. באשר להיקף ההטמנה על פי חוות הדעת של מר אבנון, חוות הדעת מתבססת על אומדן הכמות שהוטמנה בין השנים 2000 עד 2010 (עמ' 47 לפרוט' מיום 28.6.2015). היא מתבססת על מדידות של חברת אופק בע"מ, שלא הוגשו לתיק בית המשפט (ר' עמ' 55 לפרוט' מיום 28.6.2015). מכל מקום, לא ניתן ללמוד מחוות הדעת מה היה היקף ההטמנה בין פברואר 2003 לאוקטובר 2004. אין הצדקה לחייב את אבו בגין הטמנה בתקופה שקדמה לרכישת החברה על ידו ובגין התקופה שלאחר סילוק ידה של החברה מהאתר. נוכח הדינאמיות של האתר, לא ניתן לדעת שהשטח שהיה טעון שיקום בשנת 2004 זהה לשטח שהיה טעון שיקום בשנת 2010 ואילך.