כך גם מציין המלומד דקל בספרו: "לעיתים עשויה להישאל השאלה במי צריך להתקיים תנאי הסף – האם עליו להתקיים במציע עצמו או שדי בכך שיתקיים בנושא משרה אצל המציע, בבעלים של המציע, בספק משנה של המציע וכדו'. התשובה היא שבהעדר התייחסות לסוגיה זו במסמכי המכרז, תנאי הסף צריך להתקיים במציע עצמו, קרי: באישיות המשפטית המגישה את ההצעה למכרז. בנסיבות אלה אין בהתקיימות של תנאי הסף אצל גורם אחר כדי לספק את דרישת המכרז. עם זאת, דומה שכאשר הדבר מתבקש מנסיבות העניין ניתן להתנות על כך במסמכי המכרז, במובן זה שהדרישה להתקיימות תנאי הסף תופנה לגורם אחר כגון נושא משאה אצל המציע או ספק-משנה שלו" (לעיל, בעמ' 571; וראו גם: עע"מ 6117/15 ג.י.א. יזמה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל - מרחב עסקי דרום (23.6.16)).
בפרשת אשר גרין (עת"מ (י-ם) 45909-05-10 אשר גרין מבנים בע"מ נ' רשות העתיקות (27.6.10)) שעליה ביססה העותרת חלק מטיעוניה, בוצעה "הרמת מסך" כאמור, אלא ששם, בשונה מענייננו, מדובר היה באדם פרטי, אשר מטעמים מעשיים הקים חברה הנושאת את שמו, כך שבפועל התקיימה זהות מלאה בין האדם לבין החברה: "... ההבדל היחידי בין שמו המסחרי של אבנר גלעד כעוסק מורשה לבין שמה של המשיבה 2 מתבטא בתוספת בע"מ... אין, אפוא, כל הבדל בין פעילותו של אבנר גלעד כעוסק מורשה לבין פעילות של החברה כיום" (עת"מ (י-ם) 45909-05-10 לעיל, בפִסקה 10). לעומת זאת, עניינה של העותרת אינו בא בגדרם של המקרים החריגים שבהם ניתן לבצע "הרמת מסך" כאמור, שכן פעילותה של י.ס.ב הייתה חיצונית לעותרת לעניין תקופת הניסיון הרלבנטית אשר מבקשת העותרת ליחס לעצמה. ברירת המחדל, כאמור בפרשת אמישראגז, היא כי מקום שבו תנאי המכרז אינם קובעים באופן מפורש אפשרות של ייחוס ניסיון של אחֵר, על הניסיון להתקיים במציעים עצמם.
מקרה דומה בנסיבותיו היה בפרשת הרים ירוקים ((עת"מ (נצ') 4880-09-12 להב הרים ירוקים בע"מ נגד עיריית בית שאן (12.9.12)) שם אף צוין כי: " המקרה הנפוץ בו ניתן לערוך פרשנות מרחיבה (של תנאי המכרז – י' נ'), הינו המקרה שבו המכרז עצמו מאפשר על פי תנאיו לעשות כן. סוג אחר של מקרים, הינם מקרים בהם משתלבת כל פעילותו של בעל הניסיון בפעילותו של המציע, כגון במקרה שבעל מקצוע פלוני הינו בעל עסק, המנוהל על ידו, והינו מעבירו לחברה שהתאגדה על ידו ומופעלת אך ורק על ידו, כשם שהפעיל את עסקו קודם לכן. אפשרות אחרת הינה התמזגות של חברה לתוך חברה אחרת. שונה המצב ממקרה, בו נעשות שותפיות בין אנשים או תאגידים שונים, באופן שהשליטה, או ניהול העסק שוב אינם נעשים אך ורק על ידי מי שניהל את העסק הקודם, אלא עוברים לקבוצה שונה של בעלי שליטה" (עת"מ (נצ') 4880-09-12 לעיל, בפִסקה 22). העותרת אינה נכנסת בגדרי המקרים החריגים המתוארים. מכל מקום, השאלה האם מקרה קונקרטי מקיים נסיבות המצדיקות "הרמת מסך", היא שאלה עובדתית הנתונה לשיקול-דעת ועדת המכרזים; והתערבות בית המשפט בה, מוגבלת ביותר.