העותרת מוסיפה וטוענת, לחלופין, כי אף אם לא בוצע הליך של "מיזוג סטטוטורי" בינה לבין ח.א.ש, קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות להכיר בניסיון של ח.א.ש כניסיון של העותרת. ראשית, טוענת העותרת, כי מנוסח סעיף 2.3 למכרז, בצירוף התשובה לשאלה 2 לשאלות ההבהרה, עולה כי אין מניעה מלייחס למציע ניסיון של חברה שאת פעילותה רכש המציע. שנית, לדידה של העותרת, מתקיים בענייננו "מיזוג סטטוטורי" מבחינה מהותית, שכן פעילות י.ס.ב מוזגה במלואה לעותרת – על מנהליה, עובדיה, הידע והניסיון. מטרת המיזוג הסטטוטורי, על-רקע הצפי כי חברת היעד תחוסל, נועדה למנוע מצב שבו שתי חברות תבקשנה לזקוף לזכותן את הניסיון; ובענייננו, מלבד העותרת, אין חברה אחרת שיכולה לבקש לזקוף לזכותה את ניסיון י.ס.ב. שלישית, מדגישה העותרת, כי בפועל, הניסיון נצבר בי.ס.ב שנרכשה, וביחידים אשר מהווים את היחידה שנרכשה ונקלטו אצל העותרת כעובדיה. לכך מוסיפה העותרת, כי ההכרה בניסיון י.ס.ב כניסיון העותרת מתיישבת עם תכלית המכרז, ומרחיבה את מעגל המשתתפים בו.
בנוסף, מציינת העותרת, כי משיבה 1 הבהירה בתשובה לשאלת ההבהרה, שבכוונתה לבחון את עמידתה בתנאי הניסיון האמור בסעיף 2.3 למכרז, כפי שעולה מנוסח התשובה לשאלה 2 לשאלות ההבהרה. העותרת מוסיפה וטוענת, שאף בפועל משיבה 1 בחנה את עמידת העותרת בתנאי סעיף 2.3 למכרז במהלך הליך השימוע; ולמרות האמור, פסלה הוועדה את הצעת העותרת במכרז, וזאת מבלי לנמק את הטעמים שביסוד פסילה זו. לטענת העותרת, יש ללמוד מכך, שמשיבה 1 הכירה בהיתכנות של ייחוס הניסיון של י.ס.ב לעותרת, ולכן ביקשה לבחון זאת; ולפיכך, לשיטתה, אומד דעתה של ועדת המכרזים ב"זמן אמת" היה שטיעוני העותרת ייבחנו לאחר הגשת ההצעות, כפי שנעשה, ושלא מדובר בפרשנות בלתי סבירה.
על-כן טוענת העותרת, כי שגתה ועדת המכרזים בכך שלא קבעה כי התקיים מיזוג סטטוטורי; ולחלופין – שלא קבעה, כי "למעשה" התקיים מיזוג; ולחלופי חלופין – כי קיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות להכיר בנסיונה של י.ס.ב בח.א.ש כניסיונה של העותרת.
17. באשר לפגמים שנפלו, על-פי הנטען, בהליך קבלת ההחלטות על-ידי הוועדה – טוענת העותרת, כי המלצת הוועדה בדבר "אִשרור" ההחלטה הקודמת אינה בבחינת החלטה חדשה; כי מכל מקום, המלצת הוועדה אינה מנומקת, גם בהחלטתה החדשה; כי לא נעשתה בחינה מחודשת של ההחלטה, ולכן ההליך המחודש היה למראית עין בלבד; וכי ההחלטה החדשה, השנייה, נסמכה כולה על חוות-הדעת של היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד מרדכי גולן, מיום 16.11.17, אשר "הֵגנה על עמדתו" הקודמת מיום 8.8.17.