48. במקרה הנוכחי, מקריאת נוסח ההסכם ניתן ללמוד כי חלוקת האחריות בין הצדדים בהסכם הייתה ברורה: בעוד שעל התובעת הוטל לספק לנתבעת 1 את חומר הגלם – הקפה, נקבע כי הנתבעת 1 תייצר, תמלא ותארוז קפסולות קפה באופן שתהיינה מוכנות לשימוש מיידי על ידי הצרכן הסופי. כן נקבע בסעיף 6.3 בהסכם כי הנתבעת 1 תספק לתובעת קפסולות ממותגות וארוזות. ברי כי המשמעות הפשוטה והאינטואיטיבית של לשון סעיף זה היא כי האחריות שהוטלה על הנתבעת 1 היתה לספק לתובעת קפסולות ממולאות קפה הראויות לשימוש באופן תקין ע"י הצרכן הסופי המבקש להשתמש בהן באמצעות מכונת קפה מתוצרת "נספרסו".
49. תימוכין לפרשנות זו ניתן ללמוד מעדותו של מוטי לפיה "המוצר המוגמר שקיבלה התובעת, פינות קפה, הינה קפסולה ארוזה וממולאת בקפה" (עמ' 73, ש' 20-21 לפרו'). יתר על כן: מתעודות המשלוח שצורפו לתצהירו של חנן עולה כי הנתבעת 1 סיפקה קפסולות ממולאות קפה במישרין לסניפי "סופר פארם" (ר' לדוג' נספח 11 לתצהיר חנן, בעמ' 94-95). ברי, אפוא, כי גם הנתבעת 1 הייתה מודעת בזמן אמת לכך שהמוצר שהיא מספקת לתובעת אמור להיות מוצר מוגמר אשר צרכן הקצה הסופי שירכוש את המוצר, לרבות ברשת "סופר פארם", יוכל להשתמש בו ללא שום תקלות וללא שום פגמים.
50. באשר לאחריות הצדדים למוצר פגום: בסעיף 11 בהסכם הוחרגה אחריותה של הנתבעת 1 לגבי נזקים הקשורים בקפה עצמו אשר סופק לה על ידי התובעת. משכך, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, משנדרש בית המשפט לפרש הוראות ההסכם ראוי לבחון הנוסח אשר הצדדים נקטו בו על מנת לבטא התחייבויותיהם המפורטות בהסכם, כמו גם מיקומו של הסעיף בין יתר סעיפי ההסכם והקשרו לסעיפים אחרים הנכללים בהסכם. בהתייחס ללשון הסעיף - הצדדים השתמשו בסעיף 11.1 שבהסכם במילים "בגין נזק אשר יימצא בקפה". בהמשך לכך, סעיף 11.2 שבהסכם קבע כי: "ככל שתתבע החברה בגין נזק אשר נגרם למאן דהוא בגין הקפה המסופק על ידי התובעת מתחייב המזמין לשפות את החברה בגין כל תביעה אשר תוגש נגדה ואשר יתברר כי הנזק הנגרם, מקורו בקפה".
51. יוצא אפוא כי סעיף 11.1 בהסכם מצמצם אחריותה של הנתבעת 1 ומחריג אותה בכל הנוגע לגרימת נזק הנובע או הקשור בקפה עצמו. קביעה זו תואמת את המשמעות הפשוטה והאינטואיטיבית ביחס להיקף האחריות אשר הצדדים ביקשו לייחס לתובעת בסעיף 11.1 של ההסכם, דהיינו – שהתובעת היא זו שתהיה האחראית לפגם שמקורו בקפה עצמו, אך לא לתקלות הנובעות מאי תקינותה של הקפסולה בעת השימוש בה אף אם הקפה עצמו סופק ע"י התובעת. חיזוק לכך ניתן למצוא בסעיף 11.3 בהסכם בגדרו הודגש כי הנתבעת 1 אחראית על "הקפסולה עצמה, איכותה וטיבה". לא למותר לציין כי אחריותה של הנתבעת 1 לפי המוגדר בהסכם לא הוגבלה רק לאספקת קפסולה ריקה מפלסטיק, כפי שנקבע למשל בהסכם של הנתבעת 2 עם חברת "שטראוס". התחייבויותיה של הנתבעת 1 בהתאם להסכם כללה גם התחייבות למלא את הקפסולה בקפה לאחר טחינתו, את אריזתה של הקפסולה וכן את מיתוגה. ברי, אפוא, כי תקלה בתפעול קפסולת הקפה ע"י הצרכן הסופי הינה באחריותה של הנתבעת 1, ואילו פגם בקפה עצמו– נמצא בתחום אחריותה של התובעת.