52. יתרה מזו: כאן המקום להזכיר כי בסעיף 6.7 בהסכם צוין כי הקפה יסופק על ידי התובעת "בהתאם לפרמטרים אשר ייקבעו על ידי שני הצדדים". מכאן ניתן ללמוד כי על פי הוראות ההסכם התובעת הייתה אומנם האחראית לכאורה על אספקת הקפה, אולם הפרמטרים לייצור ואספקת הקפה לשם מילוי הקפסולות ע"י הנתבעת 1 לא היו אמורים להיקבע, ואף לא נקבעו בפועל, ע"י התובעת אלא היו אמורים להיקבע במשותף על ידי שני הצדדים.
53. סוגיית אופן קביעת הפרמטרים הנדרשים לייצור הקפה ע"י הצדדים טעונה הבהרה והסבר נוכח התנהלותם בפועל של הצדדים לאחר חתימת ההסכם, כל זאת – בהתחשב בתוכן העדויות שנמסרו ע"י המצהירים מטעם הצדדים. ראוי לציין כי מלכתחילה הובהר ע"י מר לוזון, בשם התובעת, כי ידיעותיו בתחום ייצור קפסולות לקפה במועדים הרלוונטיים היו מצומצמות ביותר (ראו עדות מר לוזון בעמ' 41 ש' 17-18 לפרו'). כן ראוי להדגיש כי מר גל איליביצקי (להלן: "גל"), אשר שימש כמנכ"ל משותף בחברת "אווא" בתקופה הרלוונטית, ציין בעדותו כי "את הוראות הקלייה של תערובות פולי הקפה שאנחנו סיפקנו, קיבלנו מריאלטו. אנו קנינו את התערובת לפי ההוראות שלהם" (עמ' 38, ש' 14-15 לפרו'). (ההדגשות אינן במקור – ב.א). כאשר נשאל גל האם בוצעו שינויים בהליכי הקלייה של הקפה שסופק לנתבעת 1 לפי בקשה של חנן או לפי הניסיון שנצבר ב"אווא", הבהיר גל כי: "את השינויים שנעשו, במידה ונעשה, ביצענו לפי דרישה שבאה מחנן, מריאלטו (הנתבע 3) ולא מאיתנו. הבקשה שלו הייתה כתוצאה מהניסיון שלו במילוי קפסולות לאחר טחינת הקפה אצל ריאלטו במפעלם" (עמ' 39, ש' 30-32 לפרו'). גל אף אישר כי ל"אווא" לא היה ניסיון קודם באספקת קפה לקפסולות קפה (עמ' 40, ש' 1-2 לפרו').
54. מר לוזון נשאל בעדותו על ידי ב"כ הנתבעים האם כשרכש את הקפה למילוי הקפסולות אשר הועבר מחברת "אווא" אל הנתבעת 1 היה לו ידע לגבי תערובות הקפה ותכונות הקפה אשר איפשר לו לתת הנחיות הקשורות בייצור הקפה. לכך השיב מר לוזון כי "ההנחיות היחידות שניתנו בנושא, ניתנו ע"י חנן, אם זה בצורת קבלת הקפה, ואם זה בצורת בקשות לשנות את סוג הקלייה, את צבע הקלייה וגם זה הוא ביקש שיעשו את זה בצבעים מסוימים" (עמ' 42, ש' 14-16 לפרו'). גם ניצן אישרה בעדותה שחנן דיבר ישירות עם גל, נציג חברת "אווא" אשר סיפקה בפועל את הקפה לנתבעת 1 (עמ' 27, ש' 14-16 לפרו').
55. בעדותו, חנן לא הכחיש כי היה בקשר עם חברת "אווא" וסיפק לה הנחיות בכל הקשור לפרמטרים ליצור ולאספקת הקפה (עמ' 106, ש' 10-14 לפרו'). בענין זה העיד חנן כי: "מהבנתנו את המוצר ואת החומר, התעקשנו כי האחריות על הקפה תהיה על המזמינה, דהיינו – שהם אחראים לטיב המוצר ולא "לונה פארק" ז"א תערובות קפה שעברו כל פעם תהליך אחר של קלייה שלא תאם את הפרמטרים שביקשנו מהם על מנת שניתן להשתמש בתערובות הקפה בקפסולה. נוכח חוסר היכולת להגדיר לספק הקפה מה הוא מבקש – עזרתי ליעקב לוזון לפנות לחברת "אווה" ולהמציא להם את הפרמטרים הנדרשים ואת החשיבות של ההקפדה על קיומם" (עמ' 99, ש' 28-33 לפרו'). אני סבור כי גרסתו זו של חנן לוקה בחוסר בהירות. מעדותו עולה כי לנתבעת 1 היה ברור כבר מלכתחילה כי היא זו שתספק ליצרן הקפה מטעם התובעת את הפרמטרים הנדרשים לשם יצור הקפה. משכך, תמוה מדוע היה צריך חנן "לעזור" למר לוזון במתן הפרמטרים ל"אווא" כאשר היה ברור מלכתחילה כי הנתבעת 1 היא הגורם המקצועי אשר יקבע את הפרמטרים הנדרשים ליצור ולאספקת הקפה לצורך מילוין בקפסולות. אומנם חנן ביקש להצטייר כמי שסייע ללוזון במתן ההנחיות ל"אווא". אולם, גם אם נקבע באופן פורמלי בסעיף 6.7 בהסכם כי הפרמטרים יקבעו במשותף ע"י הצדדים הרי שבפועל נהגו הצדדים באופן שהנתבעת 1 שימשה כגורם המקצועי היחידי שהינו בעל היכולת והסמכות לקבוע פרמטרים אלה. יתר על כן: חנן הודה כי נוסחו של ההסכם נקבע בהתחשב בכך שהנתבעת 1 היא זו שעמדה על כך שהקפה אשר יסופק לה מטעם התובעת ייוצר בהתאם לפרמטרים שיוכתבו על ידה. יוצא אפוא כי קביעת הפרמטרים ליצור הקפה ואופן אספקתו נמצאו באופן מעשי באחריותה של הנתבעת 1, וכל ההוראות והנחיות הקשורות בכך נמסרו לתובעת וליצרן הקפה "חברת אווא" ע"י חנן בלבד.