106. במקרה הנוכחי, לו הייתי מניח כי מר לוזון היה מסיים את המכתב ששלח לנתבעת 1 בדוא"ל במשפט הראשון הנוגע לסכום ההחזר ולמספרם של התשלומים שישמשו את הנתבעת 1 לשם השבתם לתובעת של הסכומים ששולמו לה במסגרת ההסכם, הרי שמדובר היה בקיבול שאינו מוסיף תנאים מהותיים להצעה שהוצעה ע"י הנתבעת 1 אשר במסגרתה הותירה הנתבעת 1 מקום ריק לקביעת מספר תשלומי ההחזר. על כן, ברי כי בנסיבות כאלה היה, ככל הנראה, משתכלל בין הצדדים הסכם מחייב (ר' עמ"ש (ת"א) 26328-10-17 א.כ נ' ח.ר (פורסם בנבו, 10.2.2019) בפס' 11). עם זאת, מר לוזון לא הסתפק בכך, אלא הוסיף תנאי מהותי לעסקה לפיו "השותפים יהיו ערבים אישית לפרעונם של הצ'קים". דהיינו, מר לוזון הוסיף תנאי חדש לעסקה, שלא נזכר בטיוטת החוזה המחליף, ואשר לפיו בעלי המניות של הנתבעת 1, הנתבעים 3 ו-4, יהיו ערבים באופן אישי לקיום התחייבויותיה של הנתבעת 1 להשיב לתובעת את הסכומים ששולמו לה ע"י התובעת במסגרת ההסכם. בהוספת תנאי מהותי זה, נוצרה למעשה "הצעה חדשה", כמשמעותה בסעיף 11 בחוק החוזים, ובכך למעשה התהפכו היוצרות: מר לוזון הפך ל-"מציע", ואילו מוטי נדרש היה למסור הודעת קיבול להצעתו של מר לוזון על מנת שישתכלל הסכם מחייב בין הצדדים אשר יכלול גם את התנאי הנוסף שהוסף ע"י מר לוזון. אלא שהנתבעת 1 ויתר הנתבעים לא קיבלו הצעתו החדשה של מר לוזון הכוללת דרישה מצד התובעת לכך שהנתבעים 3 ו-4 יערבו באופן אישי לקיום התחייבויותיהן של הנתבעות 1 ו-2 כלפי התובעת.
בנסיבות אלה לא נותר אלא לקבוע כי אין בחילופי ההתכתבויות שנזכרו לעיל כדי להשתכלל לכדי חוזה מחייב חדש אשר הוראותיו תחייבנה הן את התובע והן את הנתבעים.
107. לא למותר לציין כי על פי סעיף 6 (א), בחוק החוזים התנהגותו של צד יכולה להיחשב כקיבול של הצעה אשר הופנתה אליו, וגם במקרה כזה ניתן לקבוע כי השתכלל הסכם מחייב בין הצדדים. פרופ' שלו מציינת בהקשר זה כי "אין שתיקה נוכח הצעה מתפרשת בדרך כלל כהסכמה להצעה". במובן זה, על פי גישתה של פרופ' שלו, השתיקה היא ניטראלית, ומערכת הנסיבות שקדמה לה והתנהלות הצדדים שלאחריה – הן אלו שנותנים לה משמעות (שלו, בעמ' 136).
108. במקרה הנוכחי, לא ניתנה כל תגובה לדוא"ל הנ"ל של מר לוזון מצידו של מוטי ומצדם של כל יתר הנתבעים. אלא שאני סבור כי אין לפרש שתיקה זו מצדם של מוטי ויתר הנתבעים כהסכמה מצדם להצעתו החדשה של מר לוזון.
ראשית, עיון בטיוטת החוזה המחליף שנשלחה על ידי מוטי למר לוזון מעלה כי לא ניתן למצוא התחייבות אישית מצדם של מוטי או של חנן לערוב לקיום התחייבויותיה של הנתבעת 1. התובעת אף לא הוכיחה טענתה כי הצדדים סיכמו בע"פ נושא זה, ועל כן לא ניתן ללמוד משתיקתם של מוטי ויתר הנתבעים כי היא מהווה הסכמה וכהודעת קיבול מצדם לתנאי חדש זה.
שנית, התובעת לא הציגה שום ראיה פוזיטיבית המוכיחה הסכמה או הבטחה או התחייבות מצדם של מוטי או של חנן לחוב באופן אישי להתחייבויותיה של הנתבעת 1.