145. עם זאת, יש להביא בחשבון העובדה כי לא מצאתי שהתובעת זכאית לקבל פיצוי בגין נזק ממוני בהתייחס למרבית ראשי הנזק שתבעה, שכן כלל הנזק הממוני שהוכח ע"י התובעת בתביעתה זו מסתכם בסך של 292,436 ₪ בלבד מתוך הסך של 3,000,000 ₪ שנתבע על ידה. לא למותר לציין כי תביעתה של התובעת לקבלת פיצוי בגין "הפסד רווחים" נטענים בעסקת סופר-פארם נדחתה מהנימוקים שפורטו לעיל.
בנסיבות אלה, ועל אף שהוכח כי הנתבעת 1 הפרה התחייבויותיה המפורטות בהסכם, הרי שמאחר שלא הוכח כי הפרה זו בוצעה ע"י הנתבעת 1, או מי מטעמה, בחוסר תום לב, ובהתחשב גם בכך שקביעת שיעור הפיצוי בגין נזקים בלתי ממוניים נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, אני מוצא להעמיד את סך הפיצוי בגין פגיעה במוניטין של התובעת על סך של 25,000 ₪, תוך שהנני דוחה את תביעתה של התובעת לקבלת פיצוי בגין עגמת נפש בהתחשב גם בכך שההתקשרות העסקית נושא ההסכם שהופר נעשתה בין שני גופים מסחריים ומקצועיים.
146. לסיכומו של חלק זה: הנני קובע בזאת כי התובעת הוכיחה כי נגרמו לה נזקים ממוניים בסך של 292,436 ₪ וכן נזקים בלתי ממוניים בסך נוסף של 25,000 ₪. לפיכך, כלל נזקיה של התובעת על ידי הנתבעת 1 מסתכמים בסך של 327,436 ₪.
ד. האם הנתבעת 1 הפרה חובת זהירות, ככל שמוטלת עליה, כלפי התובעת?
147. על אף שמצאתי כי הנתבעת 1 הפרה את ההסכם וגרמה לתובעת לנזק שפורט לעיל, אדון להלן גם בטענתה הנוספת של התובעת בדבר התרשלותה של הנתבעת 1 כלפיה. כידוע, קיומו של חוזה בין הצדדים אינו שולל קיומה של עילה נזיקית (ר' ע"א 4493/05 אייל ירושלמי נ' פולריס יבוא כלים בע"מ (פורסם בנבו, 07.03.2007) בפס' 13; ע"א 6507/11 מפעלי לוקי לבניה בע"מ נ' ג.ד. עיט חברה לשירותים בע"מ (פורסם בנבו, 11.3.2014) (להלן: "עניין מפעלי לוקי") בפס' 9; דניאל פרידמן ונילי כהן, "חוזים" (כרך א', 1991) בעמ' 81-82). התובעת טענה בכתב התביעה כי אספקת קפסולות בלתי תקינות על ידי הנתבעת 1 עולה לכדי התרשלותה של הנתבעת 1 כלפיה לפי סעיף 35 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").
148. לשם הוכחת טענתה זו נדרשת התובעת להוכיח כי הנתבעת 1 חבה חובת זהירות כלפיה, כי חובה זו הופרה, וכי כתוצאה מכך נגרם לה נזק. כידוע, היקף חובת הזהירות נגזר מטיב היחסים אשר שררו בין הצדדים במועדים הרלוונטיים לתביעה זו (עניין מפעלי לוקי, בפס' 11). במקרה הנוכחי, אין קושי לקבוע כי הנתבעת 1 חבה בחובת זהירות כלפי התובעת. כפי שכבר נקבע לעיל, הנתבעת 1 הייתה הגורם המקצועי ובעל הניסיון בתחום קפסולות הקפה, ובהתאם להסכמות בין הצדדים היא נדרשה לספק לתובעת קפסולות ממולאות בקפה, אשר הצרכן הסופי יוכל להשתמש בהן ללא כל קושי ובאופן תקין במכונות קפה מתוצרת חברת "נספרסו". עוד נקבע לעיל כי הנתבעת 1 עצמה היא זו שסיפקה בפועל לחברת "אווא" את ההוראות וההנחיות לגבי תכונות הקפה הנדרשות לשם מילויין בקפסולות הקפה המיועדות לתובעת, וכן ביחס לאופן העברת הקפה למפעלה של הנתבעת 1. בנסיבות אלו, ברי כי התקיימו בין הצדדים "יחסים מיוחדים" אשר מכוחם הוטל על הנתבעת 1 לצפות כי ככל שתתרשל בייצור ו/או מילוי קפסולות הקפה - עלול להיגרם לתובעת נזק אשר בגינו היא תחויב לפצותה. משכך, הנני קובע בזאת כי על הנתבעת 1 הייתה מוטלת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעת.