עם זאת, נוכח עמדת הנתבעים כמתואר, אפרט להלן רק את עיקרי טענות התובעות במענה לסיכומי הנתבעים.
התובעות טוענות כי מרבית טענות הנתבעים בסיכומיהם, כמו למשל הטענה בדבר אי קיום חוזה השכירות בתום לב, מהוות הרחבת חזית.
התובעות מוסיפות וטוענות כדלקמן;
• הנתבעים טוענים טענות עובדתיות סותרות וחלופיות, כך מי שטוען שההסכם הוא למראית עין לא יכול לטעון כי הוא הופר;
• טענת הנתבעים כי לא קדמה הפרה לביטול חוזה השכירות, הינה בגדר הרחבת חזית;
• מעבר לכך, סעיף 6.9 לחוזה השכירות קובע שאי תשלום מלא של איזה מתשלומי השכירות מהווה הפרה יסודית וסעיף 17.1 לחוזה השכירות מאפשר לפנות את השוכר בהתראה של 7 ימים מראש בכל מקרה של הפרה. נוסף על כך, בהתאם לסעיף 15.1 לחוזה השכירות אי תשלום דמי השכירות הוא ממילא הפרה יסודית על פי דין. בעניין זה מפנות התובעות להגדרה של הפרה יסודית בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)"). כמו כן, סעיף 7(ב) לחוק החוזים תרופות, קובע שניתן לבטל חוזה לאחר מתן ארכה, גם אם ההפרה מלכתחילה לא הייתה יסודית;
• טענת הנתבעים בדבר אי מתן התראה על פינוי לפי חוזה השכירות, מהווה גם היא הרחבת חזית ואין היא אלא טענת סרק. מאז פנייתם של התובעים לנתבעים ועד להגשת התביעה חלף חודש וחצי;
• טענת הנתבעים בדבר אי תשלום של 20,000 ש"ח בלבד מהווה הרחבת חזית ואיננה אמת. למעשה, מדובר בחוב של 40,000 ש"ח ולא 20,000 ש"ח. נוסף על כך, הנתבעים לא שילמו דמי שכירות מאז ועד היום. אי תשלום דמי השכירות המלאים במקביל להפסקת תשלום חובות אחרים, מעידה שאין בידי הנתבעים לשלם חובותיהם;
• לעניין הקיזוז נטען שהן על פי החוזה והן על פי הדין, לא ניתן לבצע קיזוז ומכל מקום, הסכומים הוחזרו זה מכבר;
• הנתבעים הם אשר מתנהלים בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
המסגרת הראייתית
26. מטעם התובעות העידו אורן זיתוני ואילן לזר (ת/1 ו- ת/2). וכן, תומר, עוה"ד רונית צחובוי ועוה"ד עדי קריבושיי סודרי שתצהיריהם הובאו במסגרת ראיות הזמה (ת/5, ת/4, ת/3).
27. מטעם הנתבעים העיד הנתבע עצמו (נ/2).
28. אתייחס לעדויות ולראיות שהוגשו מטעם הצדדים, במסגרת הדיון שלהלן, ככל שיידרש.
דיון
הרחבת חזית
29. עד לשלב הסיכומים, הטיעון המרכזי של הנתבעים היה כי הסכם המכר וחוזה השכירות הם הסכמים למראית עין ולכן בטלים. לעומת זאת, בסיכומיהם מבקשים הנתבעים לראות את מערכת ההסכמים שביניהם כתקפה, ולהתמקד בטיעון על פיו, לא קמה לתובעות עילה חוזית לפינוי הנתבעת מהמושכר.