11. מנגד, הגישו המשיבים ערעור משלהם (ע"א 7917/17) במסגרתו טענו כי שגה בית המשפט בחייבו את הר שגיא להחזיר כספים לחברה, בקבעו כי תחשיב הלוואות הבעלים יתוקן כך שיישא ריבית בלבד ולא ריבית דריבית ובחייבו את הר שגיא בהחזר הוצאותיו הפרטיות. זאת שעה שסעדים אלה כלל לא נתבעו במסגרת כתב התביעה בבית המשפט המחוזי ועל כן מדובר בהרחבת חזית אסורה. בנוסף, טענו המשיבים כי שגה בית המשפט בקבעו כי על החברה לחלק דיבידנד לבעלי המניות, בניגוד לקבוע בסעיפים 306 ו-307 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות), ובקבעו כי ענייניה של החברה נוהלו תוך קיפוח בעלי מניות המיעוט. לבסוף, טענו המשיבים נגד הוצאות המשפט ושכר הטרחה שהשית עליהם בית המשפט.
12. שוורץ, אשר כאמור לא הצטרף לערעורה של ליטה, הגיש תגובה לערעור המשיבים, במסגרתה סמך ידיו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטען כי יש לדחות את הערעור.
דיון והכרעה
13. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בכתב ושמיעת הדיון לפנינו, ולאחר ששקלתי את הדברים, באתי לכלל מסקנה כי דין שני הערעורים להידחות, וכך אציע לחבריי לעשות.
אף כי ערעור המערערת (ע"א 7798/17) קדם לערעור המשיבים (ע"א 7917/17) מבחינה כרונולוגית, אדרש תחילה לערעור המשיבים מפאת היקפן של הסוגיות המתעוררות בו.
ע"א 7917/17 – ערעור המשיבים
הרחבת חזית אסורה
14. חלק נרחב מערעור המשיבים הוקדש לטענה כי רוב עילות התביעה בגינן חויב הר שגיא בהשבת כספים לחברה מקורן ב"הרחבת חזית אסורה" של ליטה ושוורץ ועל כן, בפתח הדיון אדרש לטענה זו.
בהתאם לכלל האוסר על הרחבת חזית, בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם בית המשפט נענה לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו או אם בעל הדין שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא (ראו למשל: רע"א 1531/08 אבי חברה לעבודות עפר כבישים בניה ופיתוח (1982) בע"מ נ' חברת ביטום בע"מ (24.7.2008); אורי גורן סדר הדין האזרחי 147-146 (מהדורה 12, 2015) (להלן: גורן)). כלל זה נועד למנוע מצב שבו בעל דין "יופתע" על ידי הצד שכנגד, וכן לאפשר לאותו בעל דין להיערך כראוי, עובדתית ומשפטית, להתמודדות עם הטענות המועלות כנגדו (רע"א 6814/15 נויה יהלומים בע"מ נ' יהלומי מזל נ.א בע"מ (21.12.2015)). הוא משקף עקרונות חשובים של ייעול הדיון וסופיות הדיון (ע"א 546/04 עיריית ירושלים נ' שרותי בריאות כללית (20.8.2009)). לגבי יישומו של הכלל האוסר על הרחבת חזית כתב הנשיא מ' שמגר בע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי, פ"ד לט(1) 496, 504 (1985) כך: