42. לא מקובלת עלינו גרסתה של הנתבעת לפיה התובע הודיע לה כביכול שנוכח סיום לימודיו ורצונו להשתלב בתחום התקשורת הוא אינו מעוניין בהמשך עבודתו בתחום השמירה. תחילה כאמור לעיל, החלטתנו שלא ליתן משקל משמעותי לפרוטוקולים שהוגשו, שכן כאמור לא הוגשו על ידי עורכם והתובע לא נחקר אודותיהם. זאת ועוד, הטענה לא הוכחה, וממילא נסתרה על ידי התובע שהעיד כי טרם סיים את לימודיו וממילא לא החל לעבוד בתחום הכשרתו.
43. מעבר לצורך יוער כי מעיון בפרוטוקול הישיבה שהתקיימה ביום 8.8.16 ברי כי אין מדובר בישיבה לשם שיבוץ מחדש אלא ישיבת שימוע לפני פיטורים, כאמור בכותרתה. ומשישיבה כזו נעשית בדיעבד, 5 שבועות לאחר הפסקת עבודתו, ריח של מראית עין נודף ממנה.
הפרש פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת
44. בנסיבות שתוארו לעיל, התובע פוטר מעבודתו לאלתר וללא הודעה מוקדמת ביום 30.6.16. בנסיבות אלה, התובע זכאי לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת לפי הפירוט הבא:
פיצויי פיטורים: 4,591 ₪ (השכר הקובע) X 14.4 שנים (תקופת העבודה) = 66,110 ₪;
בניכוי הסכומים ששולמו לתובע על ידי הנתבעת כאמור לעיל (בסך כולל 50,850 ₪) הנתבעת נותרה חייבת לתובע הפרש פיצויי פיטורים בסך 15,260 ₪.
45. נוכח מהות המחלוקת בין הצדדים סביב נסיבות הפסקת עבודתו של התובע מצאנו להפחית את פיצויי ההלנה לגובה הפרשי הצמדה וריבית.
46. כמפורט לעיל, התובע פוטר מעבודתו לאלתר מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת. בשים לב כי גרסתה של הנתבעת לפיה התובע התפטר מעבודתו לא התקבלה, הרי שאין בפנינו הגנה בפני התביעה לחלף הודעה מוקדמת. לפיכך, בהתאם לסעיף 4(4) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, הנתבעת תפצה את התובע בחלף הודעה מוקדמת בסך 4,591 ₪ (שכר חודשי).
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין
47. הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי-חידוש חוזה עבודה .
48. זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה "טֶקֶס" גרדא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו .