פסק דין
1. לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וזכויות סוציאליות נוספות בגין תקופת עבודתו של התובע, מאבטח במתקן רשת השידור בירושלים אשר הועסק על ידי הנתבעת, וסיומה.
2. נביא להלן את העובדות שאינן שנויות במחלוקת, טענות הצדדים, נתאר את עיקר הדיון שהתקיים, ונפרט את הכרעת בית הדין.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים
3. התובע הועסק על ידי הנתבעת בעבודות שמירה ואבטחה בפרויקט "רשות השידור" בירושלים, החל מיום 1.2.2002 ועד ליום 30.6.2016 ובסה"כ 14.4 שנים.
4. ביום 12.1.16 התובע פלט כדור מנשקו בעמדת הפריקה של מתקן רשות השידור (להלן: "האירוע"). בעקבות האירוע, נעשה עם התובע בירור, לאחריו התובע המשיך בעבודתו באותו מתקן עד סוף חודש יוני 2016.
5. לאחר הפסקת עבודתו של התובע במתקן, הוא נענה להזמנה להיפגש עם נציגי הנתבעת ביום 8.8.16 לטענת הנתבעת לצורך "שיבוץ מחדש" ולטענת התובע לשם "שימוע בדיעבד למראית עין בלבד". בעקבות הפגישה נמסר לתובע מכתב הפסקת עבודה, בזו הלשון:
"הנדון: הפסקת עבודה
שלום רב,
בהמשך לשיחה שימוע שנעשה בתאריך 8.8.2016.
הרני להודיעך על סיום עבודתך בחברה החל מתאריך: 11.8.2016.
גמ"ח יבוצע לך במסגרת חודש אוגוסט שמשתלמת ב- 9.9.16.
תקופת העסקתך בין התאריכים: 01.02.2002 ועד לתאריך 30.6.2016.
אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך." [הטעויות במקור – כ.א.ק].
6. לאחר הפסקת עבודתו, שחררה הנתבעת לתובע פיצויי הפיטורים שהופרשו על ידה בקופת הפנסיה "הפניקס" בסך 29,704 ₪ והשלימה לתובע פיצויי פיטורים בסך 21,146 ₪ ובסה"כ 50,850 ₪ .
טענות הצדדים
טענות התובע
7. לטענת התובע, לאחר האירוע, ביום 19.1.16 הקב"ט האזורי מטעם הנתבעת קרא לו לשיחה, ביקש לפטר אותו, ואף החתימו על מסמך שאינו יודע את תוכנו . עם זאת, כשבוע וחצי לאחר מכן הוא קיבל הודעה מהקב"ט הארצי כי הוא ימשיך בעבודתו באותו מתקן, על תנאי, עד לחודש יולי 2016 והזהירו מהפרה נוספת של הנהלים אשר תוביל לפיטוריו המידיים. בסוף חודש יוני 2016, הקב"ט האזורי פנה לתובע ושאל אותו אם הוא זוכר שזו המשמרת האחרונה שלו, הודיע לו שלא ניתן לתת לתובע משמרות נוספות ו"שהוא סיים את תפקידו" ובכך למעשה הוא פוטר מעבודתו.
8. רק ביום 8.8.16, חודש ושבוע לאחר פיטוריו, התובע הוזמן לשיחת שימוע בעקבות האירוע הנ"ל. בתום השימוע הובטח לתובע לקבל מכתב פיטורים, ובפועל "מכתב סיום העסקה" נמסר לו באיחור רב.
9. נוכח פיטוריו ובשים לב לאופן בו נעשו עתר התובע לתשלום חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין אי קבלת מכתב פיטורים, פיצוי בגין הפסד דמי אבטלה, עגמת נפש, פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר ופיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה. תביעה לדמי חגים, הבראה ופדיון חופשה שהוגשה, נמחקה במהלך הדיון.
טענות הנתבעת
10. לטענת הנתבעת, התובע לא דיווח על אירוע פליטת הכדור. התובע הוזמן לשיחת בירור בעקבות האירוע הנ"ל, אצל קב"ט רשות השידור, באותה שיחה הובהר לתובע על חומרת מעשיו והתובע התבקש ליתן גרסתו לאור העובדה כי לא דיווח כלל על האירוע. לאחר מספר ימים הודיע הקב"ט לתובע כי מבחינת מזמינת העבודה, הוא לא יוכל להמשיך לעבוד באותו מתקן. הנתבעת פעלה אל מול רשות השידור והקב"ט הארצי על מנת לשכנעם ליתן לתובע הזדמנות נוספת. כמו כן, התובע בעצמו ביקש לשוחח עם הקב"ט הארצי על מנת לאפשר לו המשך העסקתו באותו המתקן מספר חודשים מועט עד לסיום לימודיו שכן לאחריהם ממילא עתיד הוא לסיים את העסקתו בנתבעת. הקב"ט הארצי נאות להסכים לבקשת הנתבעת והתובע ואפשר לתובע את המשך העסקתו עד לחודש יולי 2016 תוך הזהרת התובע שכל עבירה נוספת תביא לסיום העסקתו במתקן באופן מידי.
11. התובע המשיך במתקן עד לחודש יולי 2016. בתחילת חודש יולי 2016 זומן התובע לשיחת שיבוץ מחדש בסניף הנתבעת. התובע דחה פעם אחר פעם את שיחת השיבוץ ונאות להגיע אליה רק ביום 8.8.16. באותה שיחה הוצעו לתובע מספר פרויקטים, בין היתר במשרד הפנים והרכבת הקלה. התובע הודיע כי אינו מעוניין בהמשך עבודתו בתחום השמירה והאבטחה לאור סיום לימודיו ורצונו להשתלב בתחום התקשורת אותו למד. נוכח האמור, התובע לא פוטר מעבודתו אלא התפטר.
12. למרת נסיבות הפסקת עבודתו, הנתבעת שילמה לתובע פיצויי פיטורים מלאים בסך 50,850 ₪.
ההליך בבית הדין
13. ביום 17.1.2019 נשמעו עדויות הצדדים. מטעם התובע העיד הוא בעצמו ואביו מר צבי סלפון. מטעם הנתבעת העיד מר דניאל נחמיה, סמנכ"ל חטיבת האבטחה בנתבעת (להלן: "מר נחמיה").
14. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.
15. לאחר הדיון ולבקשת בית הדין, המציא כל צד רשימת אסמכתאות משפטיות ותחשיב מטעמו בנוגע להיקף משרתו של התובע בכל תקופת עבודתו.
דיון והכרעה
16. לאחר שעיינו היטב בכתבי הטענות על נספחיהם, ושמענו את עדויות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה ונימוקינו מפורטים להלן.
השכר הקובע והיקף המשרה
17. התובע לא הבהיר מפורשות בתביעתו מה היקף משרתו וגובה שכרו. הוא העלה טענות כנגד תלושי המשכורת שהונפקו לו על ידי הנתבעת ובכלל זה טען כי למרות ששולם לו שכר בשיעור 150% על משמרות לילה , הנתבעת התעלמה משעות אלה ולא הפרישה בגינן לפנסיה, לקרן השתלמות, ולא שילמה עבורן זכויות סוציאליות כלשהן. עם זאת, למעט תביעתו לפיצוי עונשי בגין ליקויים בתלושי המשכורת התובע לא עתר לסעדים רלוונטיים בעניין זה, לא ביקש פיצול סעדים, וחזר בו מהתביעה לפדיון חופשה, חגים והבראה יש להניח לאחר ששוכנע כי זכויות אלה שולמו לו כדין.
18. זאת ועוד, התובע טען בתביעתו כי אינו יודע מה גובה שכרו הרגיל וביסס את רכיבי תביעתו על שכר חודשי בשיעור 11,552 ₪ המבוסס על פי הטענה על ממוצע כלל רכיבי שכרו.
19. מנגד הנתבעת הפנתה לתלושי המשכורת ולדו"חות הנוכחות וטענה כי התובע הועסק במשרה חלקית בשיעור 65% והשתכר שכר שעתי שעמד בשנת 2010 ע"ס 28.5 ₪, החל מ-9/2011 ע"ס 30.83 ₪, החל מ-11/2012 ע"ס 32.34 ₪ והחל מ-11/2013 ע"ס 34.09 ₪.
20. כאמור, לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים בית הדין הורה לצדדים להגיש לבית הדין תחשיבים לעניין היקף משרתו של התובע. בהודעה שהוגשה מטעם התובע הוא טען כי היקף משרתו עומד על 96.33% כאשר תוצאה זו נסמכת על כלל שעות עבודתו של התובע, לרבות שעות עבודה נוספות וממוצע שכרו בשנה האחרונה עומד על סך 9,981 ₪. לטענת התובע, "באופן רגיל" השכר הקובע לפיצויים עומד על 6,170 ₪ (34.09*181 שעות בממוצע), אולם לשיטתו תוצאה זו אינה צודקת שכן התובע הועסק באופן קבוע במשמרות בנות 12 שעות.
21. הנתבעת הגישה תחשיב מטעמה, על בסיסו טענה כי ממוצע היקף המשרה של התובע בכל התקופה הרלוונטית עומד על 57% על בסיס שעות עבודתו הרגילות (עד 8 שעות) וכן שעות העבודה בשבת.
22. מובן כי אין הצדקה לקחת בחשבון השכר הקובע את תוספות השכר ששולמו בגין עבודה בשעות נוספות או בגין משמרות לילה, שכן אין חולק כי מדובר בתוספת מותנית בתנאי (עבודה במשמרות לילה) ולא במרכיב מלאכותי . ממילא, התובע לא העלה טענה אחרת בעניין זה. ברי אפוא כי תוספת בגין משמרת לילה אינה נכללת במשכורת הקובעת לחישוב פיצויי הפיטורים .
23. זאת ועוד, בהתאם לפסיקה יש לקחת בחשבון את מלוא השעות הרגילות, כולל שעות רגילות בשבתות וחגים (8 שעות), בחישוב היקף משרתו של התובע . מובן כי בתוך כך יש לקחת בחשבון גם שעות העבודה הרגילות שביצע התובע במשמרות לילה, שכן אין מדובר בעבודה בשעות נוספות אלה עבודה במשמרת לילה, עליה קיבל תוספת 150% לא עפ"י הוראת חוק אלא מכוח הסכמה בין הנתבעת למזמין השירות – רשות השידור .
24. יוטעם כי אין יסוד לטענת התובע כי עבד רק במשמרות לילה בנות 12 שעות רצופות, ודו"חות הנוכחות שצורפו מלמדים אחרת. התובע הועסק גם במשמרות של 12 שעות וגם במשמרות של 6 שעות ולפיכך אין יסוד לטענותיו בעניין זה. ממילא כאמור, אין לקחת בחשבון את השעות העודפות על יום עבודה רגיל בחישוב אחוז המשרה.
25. עם זאת, מצאנו כי טענותיו של התובע, לפיהן הנתבעת התעלמה משעות העבודה במשמרות לילה נכונה באופן חלקי והיא ניכרת בחישוב שנעשה על ידי הנתבעת בקביעת היקף משרתו של התובע. חרף טענותיה של הנתבעת על האופן שבו יש לערוך את חישוב אחוז משרתו של התובע, שעולות בקנה אחד עם הפסיקה שהובאה על ידינו לעיל, הנתבעת הטעתה את בית הדין לחשוב כי ערכה את חישוביה בהתאם להלכה הפסוקה, אולם לא היא. לאחר חישוב מדוקדק שנערך על ידינו, במסגרתו בחנו את מלוא דו"חות הנוכחות שהונחו בפנינו על ידי הצדדים, יום ביומו, התברר כי הנתבעת לא לקחה בחשבון את מלוא שעות העבודה במשמרות הלילה בחישוב היקף המשרה, על אף שאין מדובר בשעות נוספות כאמור לעיל.
26. כשהנתבעת נדרשה להגיש תחשיב אודות היקף משרתו של התובע, היה עליה לקחת בחשבון, גם 8 שעות מתוך שעות העבודה במשמרות הלילה – כפי שהיא בעצמה הסכימה בהודעתה מיום 6.2.19. אולם תחת זאת היא החשיבה חלק קטן משעות אלה בלבד ולעיתים התעלמה מהן כליל, וזה המקור לפער הגדול בין שעות עבודתו של התובע להיקף המשרה שחושב על ידה.
27. לאחר שבית הדין ערך תחשיב על יסוד דו"חות הנוכחות שהוצגו לו, הגענו למסקנה כי היקף משרתו של התובע במהלך תקופת עבודתו הינו 72.4% ולא כפי שנטען על ידי מי מהצדדים. בחישוב היקף המשרה, בית הדין סיכם את סה"כ השעות הרגילות (עד 8 שעות ביום) מדי יום וחודש, וערך ממוצע משרה על פי מספר דו"חות הנוכחות שהוצגו לו בחודש, לפי הטבלה המפורטת להלן:
2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016
ינואר 121 128 - 142 130 - 100
פברואר 120.5 124 - 118 116 148 98
מרץ 129 132 - 133.5 152 - 150
אפריל 60.5 126 92 132 144 - 158
מאי 104 130 161 168 138 - 164
יוני 97 116.5 104 114 129.5 84 166
יולי 122 112 130 154 186 -
אוגוסט 184 126 125.5 132 186 174
ספטמבר 104 95 148 142 186 126
אוקטובר 120 140 130 144 153 -
נובמבר 112 - 186 112 128 161.5
דצמבר 130 - 160 120 186 138
סה"כ 1,404 1,229.5 1,236.5 1,611.5 1,834.5 831.5
ממוצע 117 123 137.4 134.3 152.9 138.6 139.3
אחוז משרה 63% 66% 74% 72% 82% 75% 75%
28. הנתבעת הסתפקה בהגשת חלק מדו"חות הנוכחות של התובע , וגם התובע נמנע מהגשת מלוא הדו"חות על אף שהנתבעת נדרשה להעביר את כולם לעיונו. לפיכך, חישוב השכר הקובע נערך על יסוד כלל הדו"חות שהונחו בפנינו בלבד.
29. בשים לב כי שכרו השעתי האחרון של התובע עמד על 34.09 ₪ כמפורט בתלושי המשכורת, הרי ששכרו הקובע של התובע על יסוד היקף המשרה הנ"ל יעמוד על סך 4,591 ₪ (להלן: "השכר הקובע") לפי החישוב שלהלן:
34.09 ₪ X186 שעות (משרה מלאה בענף השמירה והאבטחה) X 72.4% = 4,591 ₪.
נסיבות הפסקת עבודתו של התובע
30. כאמור לעיל, לא הייתה פלוגתא בין הצדדים על התרחשות האירוע מיום 12.1.16. המחלוקת נגעה להשתלשלות העניינים ממועד זה ואילך וכפועל יוצא למסגרת המשפטית העוטפת את נסיבות הפסקת עבודתו של התובע. לטענת התובע, הוא פוטר מעבודתו בעל פה באופן מידי ביום 30.6.16 והוזמן בדיעבד לשימוע שנערך למראית עין בלבד למעלה מחודש לאחר פיטוריו. לעומת זאת, לטענת הנתבעת, בתום עבודתו במתקן רשות השידור, התובע הוזמן לישיבת "שיבוץ מחדש" במהלכה הודיע על התפטרותו.
31. אין חולק כי בעקבות האירוע הנ"ל, התובע זומן, למחרת ביום 13.1.16, לשיחה עם קצין הביטחון של המתקן מר בלוג בלז' - אשר התברר בדיון, כי בניגוד לטענת הנתבעת, הינו עובד של הנתבעת ולא של רשות השידור. פרוטוקול השיחה שהתקיימה בין הצדדים צורף לתצהירו של מר נחמיה, ועיקרי השיחה כמצוטט להלן:
"2. נקודות שהועלו על ידי המראיין:
1. בתאריך 12.1.16 דווח לי על ידי רן לוי אחרי משמרת בוקר בשעה 08:40 שהייתה פליטת כדור בעמדת הפריקה בסוף משמרת לילה על ידי אדר סלפון שעבד כאחראי משמרת לילה.
2. שמעתי וקיבלתי הסברים מרן לוי לגבי המקרה בעמדת הפריקה שנאמרו לרן על ידי אדר.
3. דיווחתי לסגן קב"ט ארצי של רשת השידור במשרדו.
4. אדר יצר איתי קשר בסביבות 11:20 ושאל אם רן דיווח לי על המקרה. נאמר לו שכן, והייתי מצפה ממנו לדיווח מיידי כפי שמקובל במקרים מסוג זה. קבעתי עם אדר למחרת שהיה משובץ למשמרת.
5.ביצעתי שיחה ותחקיר עם אדר על המקרה ושלפי דעתי והבנתי פריקת הנשק שביצע לא הייתה תקינה ובסופו של דבר נפלט כדור. בנוסף חוסר הדיווח המיידי על האירוע מצידו של אדר הוא עבירה לא פחות חמורה.
6. אדר התבקש לכתוב דו"ח על האירוע.
7. בתאריך 15.1.16 הודעתי לאדר שלא יכול להמשיך לעבוד במתקן לאחר שיחה עם קב"ט ארצי של רשות השידור."
32. בפרוטוקול נוסף שנערך ביום 9.2.16 העלה מר בלז' על הכתב את הדברים הבאים:
"1. לאחר שיחה אישית עם אדר הוחלט ש:
- אדר סלפון יעזוב את העבודה ברשות השידור (מתקן הטלוויזיה) מטעם חברת סער עד לתאריך 1.7.2016
- כל עבירת משמעת/בטיחות בתקופה זאת ייגרום להפסקת עבודתו של אדר
- אדר יגיש מכתב סיום עבודה לתאריך 1.6.2016."
33. יוטעם כבר כעת כי על אף שיתכן ושיקפו באופן חלקי את חילופי הדברים לא מצאנו ליתן לפרוטוקולים שצורפו על ידי הנתבעת משקל ראייתי משמעותי, שכן עורכיהם לא הובאו לעדות וממילא הפרוטוקולים לא הוגשו מטעמם. הנתבעת אף לא עשתה ניסיון להגיש את הפרוטוקולים באמצעות התובע, הוא לא נחקר עליהם כלל על אף שבתצהירו הוא העיד כי הוא הוחתם על מסמכים שלא נמסרו לו עותקים מהם. זאת ועוד, נראה כי הפרוטוקולים אינם משקפים שיחות מלאות שהתקיימו בין הצדדים ומלשונם נראה כי אין מדובר אלא בתרשומות פנימיות שנערכו על ידי מי מטעם הנתבעת ולצרכיה היא. יתרה מכך, נראה כי סיכום השיחה מיום 13.1.16 (נספח 1 לתצהירו של מר נחמיה) נערך למצער בחלקו בדיעבד. כך, בסעיף 7 לפרק 2 בפרוטוקול השיחה תיעד מר בלז' כי בתאריך 15.1.16 (יומיים לאחר קיום השיחה) הוא עדכן את התובע שלא יוכל להמשיך בעבודתו במתקן. משנמצא כי הפרוטוקול בחלקו לפחות נערך בדיעבד, לא ניתן לסמוך על האמור בפרוטוקולים שהוגשו מטעם הנתבעת על אף חתימת התובע על גביהם.