34. על אף האמור, וכפי שעולה מהפרוטוקולים שצורפו, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי על אף שתחילה קצין הביטחון הארצי של רשות השידור ביקש להפסיק את עבודתו של התובע באופן מידי, ניתנה לו הזדמנות להמשיך בהעסקתו במתקן, תחת תנאי, עד לחודש יולי 2016 והוא הוזהר שאם יפר את הנהלים בשנית עבודתו תסתיים לאלתר. התובע, כפי שעולה מדבריו בפרוטוקול השימוע, סבר שאם לא ייכשל בתפקידו עד חודש יולי, ימשיך בעבודתו באותו מתקן.
35. התובע העיד בתצהירו כי עבודתו הופסקה בהפתעה ביום 30.6.17 על ידי קב"ט של הנתבעת, וגרסתו כי ממועד זה נותקו יחסי העבודה בין הצדדים לא נסתרה.
36. לא רק שהנתבעת נמנעה מלחקור את התובע בחקירה נגדית בעניין זה, היא לא הביאה לעדות אף לא אחד מהגורמים הרלוונטיים אשר היו יכולים להעיד על נסיבות הפסקת עבודתו ובכלל זה מר בלז' הממונה עליו ומר דביר שי בראלי, מי שעל פי הטענה ערכו עם התובע שיחות ושימוע בהתאמה. הימנעותה של הנתבעת מחקירת התובע בחקירה נגדית על נסיבות הפסקת עבודתו ואי הבאת הראיות מטעמה יזקפו לחובתה. בהתאם לפסיקה משמעות אי הבאת עד וויתור על חקירה נגדית של עד, כי תעמוד לרעתה בעת שקילת מאזן ההסתברויות . יפים הם דבריו של י' קדמי לעניין זה:
"יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית-המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד, לאי הצגת שאלות לעד או להימנעות מחקירה נגדית של מי שעדותו הוגשה בתעודה בכתב שנחתמה על-ידו.
התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד, או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית – היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב." [.' קדמי, "על הראיות", מהדורה משולבת ומעודכנת (2003) חלק שלישי, 1649.] [ההדגשות הוספו כ.א.ק].
37. בנוסף, מר נחמיה שהעיד מטעם הנתבעת לא היה מעורב בנסיבות סיום עבודתו של התובע, ולא היה יכול להעיד, מידיעה אישית, על הנסיבות שהובילו להפסקת עבודתו של התובע.
38. בתמיכה לעדותו הביא התובע את אביו שהעיד בתצהירו כי הובטח לו כי ישולמו לבנו פיצויי פיטורים עקב פיטוריו וכי התובע האמין שהנתבעת תשלם לו כפי שהובטח לו. התובע שעדותו בפנינו עשתה על בית הדין רושם מהימן, ותמך את עדותו בעדות אביו, הרים את הנטל המוטל עליו על פי מאזן ההסתברויות. מנגד הנתבעת לא הרימה את נטל הבאת הראיה ולא עשתה מאמץ לסתור את גרסתו של התובע. מכאן, משלא הובאו על ידי הנתבעת עדים רלוונטיים ומשנמנעה מלחקור את התובע על גרסתו, גרסתו לפיה פוטר מעבודתו ביום 30.6.16 מקובלת עלינו.
39. התובע זומן לפגישה שהתקיימה בין הצדדים רק ביום 8.8.16, ואין כל עדות התומכת בטענת הנתבעת לפיה הוא הוזמן אליה מבעוד מועד.
40. כך, למעשה רק לאחר למעלה מחמשה שבועות ממועד הפסקת עבודתו נאותה הנתבעת לקיים עם התובע פגישה שכותרתה "שימוע". לגרסת התובע, בישיבה הובטח לו לקבל מכתב פיטורים, גרסתו בעניין זה לא נסתרה והיא מקובלת עלינו שכן יש לה תימוכין במכתב הפסקת העבודה שנמסר לתובע מיום 11.8.16.
41. לא שוכנענו כי אכן הוצעו לתובע הצעות עבודה חלופיות, הנתבעת לא הביאה לעדות כאמור את מי שנכח בשימוע, ולא הביאה אסמכתאות כלשהן להוכחת הצעות העבודה מעבר לפרוטוקול השימוע אשר כאמור בחרנו שלא ליתן לו משקל משמעותי. מעבר לאמור ממילא, הצעה לשיבוץ במקום חלופי לאחר למעלה מחמשה שבועות ממועד הפסקת עבודתו אינה מחייבת את התובע. אנו סבורים כי הצעת עבודה מאוחרת כזו איננה רלוונטית ולא מחייבת את התובע בקבלתה, שכן לא ניתן לצפות מעובד המועסק באותו מקום משך למעלה מ-14 שנה להישאר "תלוי באוויר" לאחר הפסקת עבודתו, ללא פרנסה ובמצב של חוסר ודאות תעסוקתית.
42. לא מקובלת עלינו גרסתה של הנתבעת לפיה התובע הודיע לה כביכול שנוכח סיום לימודיו ורצונו להשתלב בתחום התקשורת הוא אינו מעוניין בהמשך עבודתו בתחום השמירה. תחילה כאמור לעיל, החלטתנו שלא ליתן משקל משמעותי לפרוטוקולים שהוגשו, שכן כאמור לא הוגשו על ידי עורכם והתובע לא נחקר אודותיהם. זאת ועוד, הטענה לא הוכחה, וממילא נסתרה על ידי התובע שהעיד כי טרם סיים את לימודיו וממילא לא החל לעבוד בתחום הכשרתו.
43. מעבר לצורך יוער כי מעיון בפרוטוקול הישיבה שהתקיימה ביום 8.8.16 ברי כי אין מדובר בישיבה לשם שיבוץ מחדש אלא ישיבת שימוע לפני פיטורים, כאמור בכותרתה. ומשישיבה כזו נעשית בדיעבד, 5 שבועות לאחר הפסקת עבודתו, ריח של מראית עין נודף ממנה.
הפרש פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת
44. בנסיבות שתוארו לעיל, התובע פוטר מעבודתו לאלתר וללא הודעה מוקדמת ביום 30.6.16. בנסיבות אלה, התובע זכאי לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת לפי הפירוט הבא:
פיצויי פיטורים: 4,591 ₪ (השכר הקובע) X 14.4 שנים (תקופת העבודה) = 66,110 ₪;
בניכוי הסכומים ששולמו לתובע על ידי הנתבעת כאמור לעיל (בסך כולל 50,850 ₪) הנתבעת נותרה חייבת לתובע הפרש פיצויי פיטורים בסך 15,260 ₪.
45. נוכח מהות המחלוקת בין הצדדים סביב נסיבות הפסקת עבודתו של התובע מצאנו להפחית את פיצויי ההלנה לגובה הפרשי הצמדה וריבית.
46. כמפורט לעיל, התובע פוטר מעבודתו לאלתר מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת. בשים לב כי גרסתה של הנתבעת לפיה התובע התפטר מעבודתו לא התקבלה, הרי שאין בפנינו הגנה בפני התביעה לחלף הודעה מוקדמת. לפיכך, בהתאם לסעיף 4(4) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, הנתבעת תפצה את התובע בחלף הודעה מוקדמת בסך 4,591 ₪ (שכר חודשי).
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין
47. הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי-חידוש חוזה עבודה .
48. זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה "טֶקֶס" גרדא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו .
49. מהזכות לשימוע נובעת החובה המוטלת על המעסיק – להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, את השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה. כל זאת בפתיחות, בהגינות ובתום-לב מבלי לכחד דבר מן העובד. מחובתו של המעביד ליתן דעתו לטיעוניו של העובד ולשמוע אותם בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה, קודם שתיפול ההחלטה הסופית העשויה, לא אחת, להיות בלתי הדירה ומכרעת לגביו .
50. בענייננו כאמור, השיחות שהתקיימו עם התובע בחודש ינואר ופברואר 2016 לא היו שיחות שימוע, וישיבת השימוע שנערכה לתובע בחודש אוגוסט 2016 חמשה שבועות לאחר הפסקת עבודתו איננה רלוונטית כי לא נעשתה מבעוד מועד כמתחייב וממילא לא קדם לה מכתב זימון לשימוע, ולא נערך בה פרוטוקול מלא.
51. כפי שכבר קבענו לעיל, 'השימוע' שנערך לתובע היה למראית עין בלבד, ולא הוכח בפנינו כי הנתבעת אכן חפצה בהמשך העסקתו. מן הראוי היה כי התובע יוזמן לשימוע מבעוד מועד, עובר להפסקת עבודתו במתקן רשות השידור. ככל שהנתבעת חפצה בהמשך עבודתו בחברה, היה עליה להציע לתובע עבודות רלוונטיות כבר באותה עת באופן שאם התובע היה בוחר להישאר בנתבעת, היה זוכה לרצף תעסוקתי.
52. בנסיבות שתוארו החלטנו להעמיד את הפיצוי בגין פיטוריו של התובע ללא שימוע על סך 7,500 ₪.
פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה
53. הנתבעת אמנם טענה כי מסרה לתובע הודעה על תנאי העסקה, אולם היא לא הציגה אותה, לא חקרה את התובע בנוגע למסירתה ולא הביאה לעדות מי מטעמה שיוכיח את דבר מסירתה. בנסיבות אלה, אנו קובעים כי לא נמסרה לתובע הודעה לעובד כנדרש על פי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002.
54. עם זאת, התובע החל את עבודתו אצל הנתבעת טרם נכנס החוק לתוקפו . בהתאם להוראות סעיף 10(1) לחוק, החובה למסור הודעה לעובד שהחל עבודתו בטרם חוקק החוק, חלה רק ביחס לעובד שדרש זאת בכתב. אין טענה ובוודאי לא הוכחה כי התובע דרש זאת.
55. לפיכך, תביעתו של התובע מכוח הוראות חוק הודעה לעובד הנ"ל נדחית.
רישום לקוי בתלושים
56. התובע ביקש לקבל פיצוי בשל כך שתלושי המשכורת לא שיקפו נאמנה את תנאי שכרו והעמיד את תביעתו ברכיב זה על סך 173,000 ₪.
57. הנתבעת טענה כי תלושי השכר שיקפו נאמנה את תנאי שכרו של התובע, וכי טענותיו של התובע בעניין זה נעדרות אחיזה לכאורה. לטענת הנתבעת, התובע מעולם לא פנה אליה בעניין תלושי שכרו ודרישותיו בעניין זה נועדו אך להעצים את תביעתו זאת ותו לא.
58. כאמור לעיל בהרחבה, בהתאם להוראת סעיף 24(ב) לחוק הגנת השכר ולתוספת שבחוק, יש לכלול בתלוש השכר, בין היתר את הפרטים הבאים הרלוונטיים לענייננו:
א. לגבי עובד בשכר - הבסיס שלפיו משולם השכר;
ב. מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר
ג. מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר
ד. ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה
ה. תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור, וכיוצא באלה; יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם – אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום;
ו. סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, שיפורט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון;
59. בהתאם לסעיף 26א לחוק הגנת השכר, מצא בית הדין כי מעסיק מסר לעובד ביודעין תלוש שכר שלא נרשמו בו הפרטים הנדרשים, כולם או חלקם, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים לדוגמה, ללא הוכחת נזק.
60. הרציונאל העומד מאחורי הדרישה לעריכת תלושי שכר מפורטים וברורים, הינו להבטיח שבידי העובד יהיה מידע באשר לתנאי שכרו, על מנת לאפשר לו לעמוד על זכויותיו, כמו גם על מנת למנוע מחלוקות עתידיות בינו לבין המעסיק. אין המדובר בעניין טכני, אלא חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ואין להסתפק במסירת תלוש עם נתונים גדושים שרק חשב השכר של המעסיק יכול להבין את האמור בו.
61. התובע הלין על כך כי תלושי השכר לא היו נהירים לו, מהם לא ניתן היה לעמוד על גובה השכר הרגיל, מספר שעות העבודה הרגילות ושעות העבודה הנוספות, השכר ששולם בגין עבודה בשעות נוספות, בגין משמרות לילה וכיו"ב.
62. מעיון בתלושי השכר תמה בית הדין הכיצד לשיטת הנתבעת תלושי השכר עומדים בדרישות הדין כביכול, ועל יסוד מה היא טוענת את טענותיה בעניין זה ללא הנד עפעף. תלושי השכר אינם נהירים דיים לבית הדין לא כל שכן להדיות. מהם לא ניתן לעמוד על מספר ימי העבודה בחודש; על מספר שעות העבודה במשמרות השונות ובכלל זה במשמרות הלילה; על מספר שעות העבודה שאינן במשמרת לילה והמזכות בתוספת 50%; על מספר שעות העבודה בשבת, בחג ובמנוחה השבועית; ומהתלושים נעדר פירוט מרכיבי השכר המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות וזכויות סוציאליות אחרות.
63. זאת ועוד, כפי שעמדנו לעיל על מחדלה של הנתבעת בחישוב היקף משרתו של התובע, היא לא כללה חלק ניכר משעות העבודה הרגילות במשמרות הלילה בין שעות העבודה הרגילות בתלוש ולא מן הנמנע אפוא כי לא הופרשו בגינן זכויות סוציאליות מלאות, הגם שהתובע לא תבע סעד בגין כך. כך לדוגמא, בתלוש שכרו האחרון של התובע לחודש יוני 2016, מפורטות 80 שעות רגילות בלבד בתעריף 34.09 ₪ בעוד שעל פי דו"ח הנוכחות כמפורט בטבלה הנ"ל הוא הועסק בחודש זה 166 שעות רגילות.
64. נוכח האמור, הנתבעת לא עמדה בחובות המוטלות עליה בעניין זה, הפרה את תכליתן של החובות הרישומיות המוטלות על המעסיק כפי שתיארנו לעיל, והנפיקה כאמור תלושי משכורת בלתי מובנים בלשון המעטה.
65. בהתאם להוראות החוק אנו מוסמכים לפסוק פיצוי עד 5,000 ₪ בגין כל תלוש שכר. בנסיבותיו המיוחדות של התיק דנן, בשים לב לתלושי השכר הבלתי ברורים שהוצגו, אשר לא עלו בקנה אחד עם דו"חות הנוכחות של הנתבעת, אשר הקשו על ניהול ההליך בתובענה דנן ועל החישובים שנערכו בפסק הדין, בית הדין סבור כי נכון לפסוק פיצוי משמעותי, שירתיע את הנתבעת ומעסיקות כדוגמתה מהישנותה של התנהגות מסוג זה המנצלת את מצוקתם של עובדיה, מסמא את עיני בית הדין ומקשה על בירור תובענות. נוכח האמור, הנתבעת תפצה את התובע בגין הפרת חובותיה בסך של 30,000 ₪ (קרן).
פיצוי בגין אי מסירת מכתב פיטורים והפסד דמי אבטלה
66. לטענת התובע לא נמסר לו מכתב פיטורים ומכתב סיום העסקה התקבל באיחור רב ולפיכך הפסיד כשבועיים מקצבת האבטלה שהגיעה לו.
67. התובע לא הרחיב את טענותיו בעניין זכאותו למכתב פיטורין, ולא הפנה למקור נורמטיבי העומד בבסיס טענותיו. ממילא מצאנו לדחות את תביעתו בעניין זה שכן אין חולק כי נמסרה לתובע הודעה על הפסקת עבודה בכתב שניתן לראות בה מכתב פיטורים לכל דבר ועניין.
68. בהתאם להלכה הפסוקה , כדי להוכיח תביעה להפסד דמי אבטלה על התובע להראות שהוגשה מטעמו תביעה למוסד לביטוח לאומי וכי תביעתו בקשר לתקופה השנויה במחלוקת נדחתה בשל אי הצגת מכתב פיטורים. אין זכאות אוטומתית לדמי אבטלה וממילא זו מותנית בהתייצבות בשירות התעסוקה ובכך שלא הוצעה עבודה מתאימה. משלא המציא התובע ולו ראשית ראיה בעניין תביעתו לדמי אבטלה, דין תביעתו בעניין זה להידחות.