מענק
69. לטענת התובע בדצמבר 2015 או בסמוך לכך נחתם הסכם לפיו התחייב משרד האוצר לשלם לעובדי ניקיון ושמירה מענק חד פעמי על סך 2,000 ₪ באמצעות שתי פעימות: הראשונה בחודש ינואר 2016 והשנייה בינואר 2017 והוא עתר לקבל פיצוי בגין אי תשלום הפגימה הראשונה.
70. טענותיו של התובע בעניין זה נותרו מיותמות, הוא לא הרחיב את הטיעון בעניינם, לא המציא את ההסכם מכוחו הוגשה תביעתו בעניין זה וממילא לא הוכיח כי יש בכוחו של ההסכם האמור לחייב את הנתבעת.
71. משלא הביא התובע ראשית ראיה לתמוך בטענה לזכאות למענק כאמור, תביעתו בעניין זה נדחית.
עגמת נפש
72. התובע עתר לחייב את הנתבעת בעגמת נפש "לאור התנהלותה וסירובה המתמשך לשלם לו את זכויותיו".
73. התובע לא עשה מאמץ להוכיח את תביעתו בעניין זה וטענותיו שהופרחו לאוויר, נותרו כוללניות ללא ביסוס עובדתי. ממילא, התובע עתר לזכויות סוציאליות בתביעתו, אשר בחלקן הנתבעת חויבה בפסק הדין לפצותו בגינן, ואין מקום להוסיף מעבר לנספק.
74. עגמת נפש אינה "מילת קסם" שניתן להעלותה ללא תכלית ולצפות לקבל פיצוי אוטומתי בגינה, והיא אינה "סעיף סל" שניתן באמצעותו להעצים את התביעה מבלי לעמוד על הנזק הלא ממוני שנגרם לעובד ולהצביע עליו.
75. בפרשת חן קבע בית הדין הארצי כי לא בנקל יפסוק בית הדין פיצוי בגין עוגמת נפש, וכדבריו:
"ככלל, הלכה היא כי פיצוי בגין עגמת נפש 'לא יינתן כדבר שבשגרה אלא במקרים הקיצוניים'. כי יש לבחון את טיב הפגיעה בעובד וחומרתה ביחס 'להוראות החקיקה בנוגע לשיעור הפיצוי ללא הוכחת נזק' וביחס למתחם גובה הפיצוי שנפסק ברכיב זה, במסגרת שיקול דעתו של בית הדין בקביעת פיצוי על נזק שאינו ממוני, שלא במסגרת הוראות חקיקה מיוחדות [...] ודוק. הפיצוי בגין עגמת נפש אינו בבחינת פיצויים עונשיים. תכליתו לפצות על התנהגות קיצונית של המדינה אשר ללא ספק גרמה נזק לא ממוני יוצא דופן לעובדת".
76. בפרשת חומש נקבע כי:
"ככלל, פיצוי בגין התנהלות בחוסר תום לב ניתן מקום שבו נפל פגם במעשיו של אדם כאשר הדגש בתביעה שכזו ניתן לבחינת ההתנהגות, בעוד שפיצוי בגין עוגמת נפש ניתן בעבור תחושת הפגיעה של אדם. היינו, הדגש מושם על בחינת עוצמת הפגיעה. אלא שהאבחנה בין השניים אינה חדה ולמעשה מצינו כי במרבית המקרים שלובים הם זה בזה בבחינת "הָא בְּהָא תַּלְיָא" (שבת קלה ב). בבחינת התנהלות הנעשית בחוסר תום לב נבחנת עוצמת הפגיעה כך ששיעור עוגמת הנפש מהווה חלק מהנסיבות לשקילת הפיצוי על התנהלות בחוסר תום לב ומגולמת בה".
77. משלא הועלו טענות ולא נעשה מאמץ להוכיח את עגמת הנפש כמפורט בפסיקה שהובאה לעיל, דין התביעה גם בעניין זה להידחות.
סוף דבר
78. אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 73,351 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם למועדים המפורטים להלן, תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, כדלקמן:
א. הפרש פיצויי פיטורים בסך 15,260 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2016 ועד למועד התשלום המלא בפועל;
ב. חלף הודעה מוקדמת בסך 4,591 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2016 ועד למועד התשלום המלא בפועל;
ג. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2016 ועד למועד התשלום המלא בפועל;
ד. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 30,000 ₪.
ה. בנסיבות העניין, על אף הפער שבין הסכום הנתבע לסכום הנפסק, בשים לב להתנהלות הנתבעת, היא תישא בהוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪. לא ישולמו הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד במועדם, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
79. ערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא לצד המבקש לערער.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ג' אדר ב' תשע"ט, (10 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
מר יוסף חיים דרדיגר
נציג ציבור (עובדים) כאמל אבו קאעוד,
סגן נשיא מר יהונתן בוטבול
נציג ציבור (מעסיקים)