72. אותו מסמך זה אומנם אינו חתום על ידי חברת דאבל פוינט ו/או מי מטעמה, אולם הוא כן חתום על ידי התובעת ועל ידי ביתהּ אירין. התובעת אומנם טענה כי חתימתה וחתימת ביתהּ אירין זויפו , אך נטל ההוכחה לעניין זה, שהוא רב יותר מהמקובל במשפט האזרחי , מוטל על כתפיה – והוא לא הורם כלל. לעניין זה, לא שוכנענו כי ניתן היה להסתפק בטענות שהועלו מצידה בתצהיר, ותו לא.
73. שישית, ואם לא די בדברים שנאמרו עד כה, נציין ונמחיש להלן בהרחבה, כי התובעת הכחישה במקום אחר, ושבה והכחישה, כי היה הסדר חוזי מחייב כלשהו בינה לבין גורם כלשהו. נפנה למסמכים שהוגשו בתביעת ה-אנטון פילר שנוהלה בבית הדין בין הטכניון (סע"ש 53461-03-17), כאשר הנתבעים באותו הליך היו התובעת, ביתהּ אירין, הנתבע 1 והנתבע 2.
74. נדגיש ונציין, כי המדובר בהליך שאליו התובעת עצמה התייחסה, כבר בכתב התביעה בהליך זה . מעבר לכך, עניינו של אותו הליך עלה גם בדיון המוקדם שנערך בהליך זה לפני אב"ד, וגם בדיון ההוכחות. מכל מקום, במסגרת המסמך שפתח את הליך ה-אנטון פילר (ונדגיש גם כי לפי החלטת כב' השופט הראל מיום 2.4.2017, ההליך התנהל בדלתיים פתוחות), הוגשה ביום 24.3.2017 בקשה לסעדים זמניים במעמד צד אחד, על ידי מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ.
75. לאותה בקשה צורפו תמלילים של שתי שיחות ארוכות שנערכו ביום 13.3.2017 וביום 14.3.2017. השיחה הראשונה נערכה בין התובעת לבין פרופ' מרים ריינר, הממונה על התובעת בעבודתה בטכניון ועו"ד נילי וייצמן, היועצת המשפטית של מוסד הטכניון. באותה שיחה נכחה עובדת בשם פאינה שסייעה בתרגום, כאשר חלק מהדברים בשיחה נאמרו מצידה של התובעת עצמה בעברית, וחלק נאמרו על ידי פאינה, שסייעה בהעברת דבריה של התובעת. אשר לשיחה השניה, הרי שזו נערכה בין התובעת וביתהּ אירין, לבין עו"ד וייצמן.
76. והנה, במסגרת אותן שיחות, התובעת הכחישה, שוב ושוב, כי היה הסכם מחייב כלשהו, באשר הוא, בינה לבין הנתבעים. נציין כבר עתה, כי כלל ההכחשות שיפורטו להלן, גם הן מביאות אותנו למסקנה כי גרסתה העובדתית של התובעת אינה יכולה להתקבל. כך למשל, במהלך השיחה הראשונה אמרה התובעת, ולאחר שנשאלה "הוא אומר שהוא יש לו הסכם איתך", והתובעת עונה "וזה שטויות" .
77. התובעת שוב נשאלת "... הוא אמר שיש הסכם איתך, איתך ועם הבת שלך", ובתגובה התובעת מתוארת כצוחקת . לאחר מכן, התובעת שוב נשאלת "... הוא אמר שיש הסכם איתך ועם הבת שלך על הטכנולוגיה ושאת העברת לו מסמכים מהמעבדה של מרים. זה מה שהוא אמר". בתגובה, שוב התובעת מכחישה ואומרת "זה שטות, זה שטות על הפנים" . שוב התובעת נשאלת האם המדובר בחתימתה (כפי הנראה הראו לה את מזכר ההבנות), והיא עונה ש"כנראה לא, לא, זה לא חתימה שלי וזה לא חתימה של הבת שלי" .