"ש. האם המיזם גייס משקיע?
ת. לא.
ש. מפנה אותך לשיחה השניה שהוקלטה, עמ' 4 שורה 80 ואילך. אתה אומר שיש משקיע, איך זה מתיישב עם אמירתך שלא היה משקיע?
ת. אם היו מתקיימים תנאים כמו מצגת, מוצר, פטנט וטכנולוגיה אמיתית אז הם היו באמת יוצאים לפועל ומשקיעים והיו באמת עובדים איתנו, תלשת את זה מההקשר, לא היה כלום. בהחלט עשינו את המיטב שלנו כדי לנסות ולעניין גורמים אבל בפועל לא היה למה לעניין, לא היה שום דבר."
87. האמור לעיל עולה גם משיחות שנעשו ב'זמן-אמת'. כך למשל, בשיחה הטלפונית שנערכה ביום 13.11.2016 בין הבת אירין לבין הנתבע 1, ואשר תמלול שלה הוגש כאמור על ידי התובעת לתיק בית הדין, אירין שאלה אותו במפורש "אז לא הבנתי, יש כבר השקעה של 2 מיליון?". תשובתו של הנתבע 1 מלמדת כי המדובר בכספים שנבעו מהשקעה פנימית של חברי המיזם (ובכלל זה, ככל הנראה, של לב פינסקר ז"ל).
88. בכלל זה, הנתבע 1 אמר ש"אני משקיע, אני וגוף מוסדי שעובד איתנו, אלה שהיו כבר אצלנו במשרד, היא הכירה אותם גם כן" . כלומר, המדובר בגורמים פנימיים של המיזם, שהתובעת כבר התוודעה אליהם. בשיחה טלפונית נוספת שנערכה בין הבת אירין לבין הנתבע 1, מיום 19.12.2016, שגם היא הוקלטה על ידה והוגשה לתיק בית הדין, המימון שהושג אף הוגדר על ידי הנתבע 1 כ"ההשקעה הפנימית שלנו, שאנחנו בעצם קיבלנו מגורמים אישיים שלנו" .
89. ודוק – למען הסר ספק, והגם שהתובעת לא העלתה טיעון בהקשר זה, נציין כי לא ניתן לראות באותו "מימון פנימי" כנסיבה שיש בה כדי לקיים את התנאי החוזי שצוין דלעיל. שהרי, אין כל טעם ואין כל היגיון שהנתבעים עצמם יאלצו לגייס מיליוני דולרים ממקורותיהם שלהם (ולהבדיל ממקורות חיצוניים), וכך יאלצו לממן את המיזם בכוחות עצמם. אנו סבורים כי קריאה מלאה ושלמה של מזכרי ההבנות, בין אם הראשון ובין אם השני, מלמדת כי הכוונה היא למימון חיצוני, כמקובל בגיוס הון בענפי הטכנולוגיה העילית (היי-טק).
90. לסיכום נושא זה והנימוק הרביעי – לא הוכח כלל ועיקר כי התקיים תנאי בסיס ויסודי בהבנות שבין הצדדים – קיומה של השקעה. אלא, שהמיזם מומן באמצעות כספים "פנימיים" של חברי המיזם. בנסיבות אלה, וכאשר תנאי מתלה במזכר (וגם אם הוא מחייב – והוא אינו מחייב, כפי שציינו דלעיל), איננו מתקיים, הרי שממילא לא ניתן לתת תוקף להסכמות החוזיות הנטענות שבין הצדדים.
ד.5. אשר לנימוק החמישי וביחס לשאלה האם התובעת "עבדה" במיזם