ד.1. אשר לנימוק הראשון ולטענותיה המקדמיות של התובעת
30. במהלך דיון ההוכחות התברר כי הנתבעים, שלא היו מיוצגים, אינם מבקשים לחקור בחקירה נגדית את התובעת ואת ביתהּ אירין. למען הסר ספק, נציין כי אין בעובדה זו כדי להביא בהכרח לקבלת גרסת התובעת בכללותה, שכן נקבע זה כבר, כי העובדה שמצהיר לא נחקר על ידי הצד היריב היא עובדה שאפשר לייחס לה משקל, אך אין היא מחייבת קבלת הדברים שנאמרו בתצהיר כאמת. לכך, נחוץ גם שהשופט הדן בעניין ייתן אמון בדברי המצהיר . דהיינו, אי חקירה על התצהיר איננה מוסיפה לו את שאין בו.
31. עוד נציין, כי גם העובדה שהמסמכים שכונו תצהירי הנתבעים ואשר הוגשו לתיק בית הדין, לא נחתמו ואומתו לפני עורך-דין, אין בה מנגד כדי להביא לפסילת הצהרתם. במהלך דיון ההוכחות הסתמך ב"כ התובעת בטיעונו בעניין זה על הלכת גורסים . דא עקא, שהלכה זו ניתנה בנסיבות אחרות לחלוטין מענייננו, ובאותו מקרה נידון עניינו של צד שכן היה מיוצג על ידי עו"ד, אולם לא הגיע בעצמו להיחקר על תצהירו. המקרה שלפנינו הוא הפוך – הנתבעים לא היו מיוצגים בישיבת ההוכחות אלא רק בתחילת ההליך, אולם הם כן הגיעו להיחקר על המסמך שהוגש מטעמו של כל אחד מהם לתיק בית הדין.
32. מעבר לכך נוסיף ונציין, כי בית הדין הארצי לעבודה כבר קבע בעבר בעניין אשליק, וביחס לשאלת תוקפו של תצהיר עדות ראשית שנחתם מחוץ לגבולות המדינה ולא אומת כדין, כי תובע שהגיש תצהיר שנחתם ואומת מחוץ לגבולות המדינה שלא על פי ההסדרים הקבועים בדין, יידרש להופיע לפני בית הדין, להיחקר בחקירה נגדית על תצהירו ולאשר במסגרת זו את אמיתות תוכן הצהרתו. זאת, כתנאי להיות התצהיר ראיה בהליך .
33. כך הוא הנכון גם בענייננו, שבו נערכה חקירה נגדית של כל אחד מהנתבעים באופן ארוך וממצה, וכאשר לתובעת ניתן יומה מבחינה דיונית בצורה מלאה ושלמה. לבסוף, יש לציין כי אותה הטענה הועלתה לראשונה על ידי התובעת רק בישיבת ההוכחות שנערכה ביום 18.3.2019, וכאשר המסמכים מטעמם של הנתבעים הוגשו לתיק בית הדין עוד ביום 4.12.2018. בנסיבות אלה, המדובר בטענה שהועלתה בשיהוי ניכר, וגם מטעם זה דינה להידחות.
34. לסיכום נושא זה והנימוק הראשון – דין טענותיה המקדמיות של התובעת להידחות בכללותן.
ד.2. אשר לנימוק השני וביחס לשאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד
35. בפתח נימוק זה נציין כי המדובר בטיעון שהועלה בהאי לישנה מצד הנתבעים, ובכתב הגנתם ובעודם מיוצגים, נטען על ידם בפירוט כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף בהיעדר סמכות עניינית; כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין הנתבעים; כי התובעת והנתבעים היו יזמים יחדיו במיזם שלא צלח; כי הנתבעים לא היו מעסיקיה של התובעת; כי אין יריבות בין הצדדים בקשר לתביעה; כי התביעה אינה נמצאת בסמכותו של בית הדין ויש לסלק אותה על הסף .