21. סעיף 19(ב) לחוק השכירות והשאילה קובע, כי אם ניתנה הודעת ביטול תסתיים השכירות. במצב דברים זה, קיימות שתי אפשרויות.
האחת (סעיף 19 (ב)(1)) - אם דמי השכירות נקבעו לתקופות קצובות, תסתיים השכירות בתום התקופה המתחילה בסמוך לאחר מתן ההודעה או תוך 3 חודשים לאחר מתן ההודעה, לפי המוקדם.
השניה (סעיף 19 (ב)(2)) - "בכל מקרה אחר" - לפי המועד שנקבע בהודעה ואם מועד זה היה בלתי סביר, בתוך זמן סביר לאחר מתן ההודעה (ראה רע"א 1784/98 עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נגד מנדה, פ"ד נג(4) 315 וע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נגד רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (27.7.2008)).
בהתאם לסעיף 19(א) להסכם משנת 1984, בתמורה להרשאה שניתנה לה, התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת דמי הרשאה ותשלומים, כמפורט בנספח ה' להסכם, במועדים ובאופן המפורט בו.
נספח ה' להסכם עוסק במהות התשלומים שעל התובעת לשלם לתובעת, אופן חישובם ומועדי התשלום. הנספח קובע, כי על הנתבעת לשלם לתובעת דמי השתתפות בתשתית ותשלום דמי הרשאה עבור אתר המכלים, שטח המבנים ומתקני השירות. התשלומים ישולמו מדי ששה חודשים, כאשר ההתחשבנות היא שנתית (ראה סעיפים 2, 3, 8 ו - 10 לנספח ה'). משמע, "דמי השכירות", נקבעו ל"תקופות קצובות" בנות שנה כל אחת.
22. במכתבו מיום 22.6.2017 הודיע ב"כ התובעת לנתבעת על סיום ההתקשרות בין הצדדים וכי על הנתבעת לפנות את המסוף בתוך 180 ימים. הודעה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 19(ב)(1) לחוק.
אבהיר - דמי השכירות (או דמי ההרשאה, כהגדרת הצדדים בהסכם) נקבעו ל"תקופות קצובות" בנות שנה. בהתאם לסעיף 19(ב)(1) לחוק, ונוכח מועד הודעת ב"כ התובעת (22.6.2017), תקופת השכירות המתחילה בסמוך לאחר מתן ההודעה היא החל מיום 31.3.2018 ומסתיימת ביום 31.3.2019. אלא, שתקופה זו ארוכה בהרבה משלושה חדשים. לכן, בהתאם להוראות סעיף 19(ב)(1) אמורה היתה תקופת השכירות להסתיים בתום שלושה חדשים ממועד ההודעה, קרי - ביום 22.9.2017.
לו בקשה התובעת להכנס בגדר הוראות סעיף 19(ב)(1), היה עליה להודיע לנתבעת, כי עליה לפנות את הנכס בתוך 3 חדשים. ב"כ התובעת בחר שלא לנקוב במועד זה כמועד סיום ההסכם ופינוי הנכס, אלא דרש כי הפינוי יערך בתוך 180 ימים. במצב דברים זה, יצרה התובעת בהודעת הביטול "מקרה אחר", כאמור בסעיף 19(ב)(2) לחוק. משמע - תקופת השכירות תסתיים לפי המועד שנקבע בהודעה (180 ימים לאחר מתן ההודעה) ואם מועד זה היה בלתי סביר, בתוך זמן סביר לאחר מתן ההודעה. התובעת עצמה גלתה דעתה, כי יש צורך בזמן סביר לפינוי המסוף והעריכה אותו בששה חודשים (180 ימים), תוך הסתמכות (שגויה) על הוראות סעיף 17(ג)(1) להסכם משנת 1984.