אין בידי לקבל טענותיה של הנתבעת בעניין זה. ראשית, הנתבעת בקשה להוסיף להסכם בין הצדדים את מה שאין בו. ההסכם אינו כולל תניה לפיה פינויה של הנתבעת כפוף לעריכת מכרז חדש להפעלת המסוף. שנית, פרשנותה לסעיף 17(ג)(1) משמעותה, הלכה למעשה, התעלמות מזכות הקניין של התובעת במסוף הדרומי, כמו גם מהודעת הפינוי שנתנה, תוך השארת השליטה בדבר מועד סיום ההסכם ופינוי המסוף בידי הנתבעת, בבחינת שכירות "לנצח".
התניה החוזית בדבר הפעלת המתווה בסעיף 17(ג) כפופה, ככול זכות חוזית אחרת, לדרישה לפעול בתום לב, בסבירות ובהגינות, כאמור בסעיף 39 לחוק החוזים. צד לחוזה מחוייב לפעול בחריצות ובהגינות להגשמת כוונתם המשותפת של הצדדים, בהתאם לרוח העסקה ותוך שיתוף פעולה עם הצד שכנגד (ג. שלו, דיני חוזים - החלק הכללי, תשס"ה - 1995, עמ' 105 - 106). עקרון תום הלב שבסעיף 39 לחוק החוזים בא להורות על קיומם וביצועם של חיובי החוזה בדרך עשיית הישר והטוב ומתוך רצון לקיים את כוונתם של הצדדים לחוזה לפי רוחו של החיוב ולא רק לפי אותיותיו הטכניות והפורמאליות, שבהן הוא נוסח (ראה ע"א 391/80 לסרסון ואח' נגד שיכון עובדים בע"מ, פ"ד לח(2) 237, 263).
גם אם קיים חסר בהסכם, כמו בענייננו, היה על הנתבעת לפעול בנחישות לביצוע הוראות ההסכם על פי כוונת הצדדים, לצורך הגשמת תכלית ההסכם, הן לאור חובתה לקיים את ההסכם בתום לב והן מכח סעיף 41 לחוק החוזים, הקובע כי "חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש". היה על הנתבעת לתת הודעה על הפעלת מתווה הרכישה שבסעיף 17(ג) בתוך זמן סביר לאחר שניתנה לה ההודעה על סיום ההתקשרות והפינוי ולא להשהות פעולות המוטלות עליה, תוך פרשנות בלתי סבירה, המאיינת אפשרות לפינויה בתוך זמן סביר, למרות שהיתה מודעת לזכותה של התובעת לסיים את ההסכם ואף הודתה בכך בשלב מוקדם (ראה ע"א 192/80 מיכאל גנסקי נגד "מוקשם" חברה למפעלי בניין בע"מ, פ"ד לו(3) 533, ע"א 227/61 אלי אליסאיאן נגד חיסין ואח', פ"ד טז 177, ע"א 431/82 חסיד נגד פרזות, פ"ד לט(4) 451 ות.א. (מחוזי-ת"א) 12074-09-11 יורם עמית נגד מייזי אייזקס (5.3.2017)).
ראוי להדגיש בנקודה זו, כי כבר במסגרת הודעת הפינוי מיום 22.6.2017 דרשה התובעת מהנתבעת להפעיל את התניה הקבועה בסעיף 17(ג)(1) להסכם ובקשה לקבל פירוט מלא ומדויק בנוגע למכלים והמשאבות שבדעת הנתבעת להוציא מהמסוף ומה הוא הסכום המבוקש עבור השארתם, וקצבה לכך 30 ימים. בכך מלאה התובעת את חלקה וחובתה בהתאם להוראות סעיף 41 לחוק החוזים. על פי כל קנה מידה, מדובר בפרק זמן סביר לצורך מתן הודעה כאמור בסעיף 17(ג)(1) להסכם. במועד זה היו בידי הנתבעת הערכות השווי למכלים ויתר הציוד במסוף הדרומי (ראה סקר הערכת שווי רכוש שנערך על ידי השמאי טוסמן, נספח 14 לכתב ההגנה). גם אם היה צורך לערוך התאמות מסויימות בעניין שווי הציוד, היה בידי הנתבעת לעשות כן בתוך זמן קצר. לאור הראיות שהובאו בפני, ובפרט הראיות שהנתבעת עצמה הציגה, אני קובע, כי היה על גדות לתת הודעה לפי מתווה סעיף 17(ג) תוך זמן סביר ממועד מתן הודעת התובעת על סיום ההסכם, שלא יעלה על 30 ימים, קרי - עד ליום 22.7.2017.