עקרון היסוד, המשמש נר לרגלנו גם בהכרעה הנדונה, בדבר בחינת החלטותיה של הנתבעת, הִנו כי תפקידו של בית-המשפט המינהלי, בדומה לבית-המשפט הגבוה לצדק, בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המינהלית, הוא "לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על-ידי הרשות בגדרי סמכותה, משיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות הפתוח לפניה" (עע"מ 9018/04 סאלם מונא ואח' נ' משרד הפנים ([פורסם בנבו], ניתן ביום 12.9.05)).
באשר למתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטות ועדת המכרזים, מורה ההלכה הפסוקה, כי בית-המשפט לא נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין כ"ועדת מכרזים עליונה" (בג"צ 441/83 סעדיאן נ' ראש עיריית אשדוד, פ"ד לז(4) 368 ,378; עע"מ 3190/02 קל בניין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1) 590; ועע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ ([פורסם בנבו], ניתן ביום 19.6.06, בפיסקה 14)). במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת המכרזים נדרש בית-המשפט לבחון אם החלטת הוועדה, ככל החלטה מינהלית, ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים ענייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדרו של מתחם הסבירות (עת"מ 476/06 (י-ם) שימי הורן נ' מינהל מקרקעי ישראל ([פורסם בנבו], ניתן ביום 14.8.07)). בית-המשפט יתערב בהחלטת ועדת מכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עיקרון השוויון וההגינות, זאת בצד האינטרסים הציבוריים שעניינם יעילות המינהל וחסכון בכספי ציבור (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 883, 895; ועע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח(3) 293, 302).
דרישת מיצוי הליכים לאכיפת הזכייה כתנאי לתביעת פיצויי קיום
28. בתובענה המינהלית דנן עותרת התובעת לפיצויי קיום, זאת בגין אי-בחירתה כזוכה במכרז, למרות שהיה מקום להכריז עליה, לטענתה, כזוכה. כמבואר ברקע המשפטי לעיל, מתמודד במכרז, הטוען כי אמור היה לזכות במכרז, רשאי לעתור לאכיפת הזכייה הנטענת בעתירה מינהלית, או להגיש, בבחינת "זוכה וירטואלי", תובענה מינהלית לפיצויי קיום שיעמידו אותו במצב זהה לזה שהיה מגיע אליו אילו זכה בפועל במכרז (ע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו, לעיל).