כב' השופט גרוניס העלה בפסק-דינו את הקשיים והתהיות המתעוררים בפסיקת פיצויי קיום ל"זוכה וירטואלי" שלא הוענקה לו הזכייה על-ידי מוציא המכרז, אשר נמנע מלהקדים ולהגיש עתירה לאכיפת הזכייה. קשיים ותהיות אלו עולים הן מההיבט של דיני החוזים – בשל העובדה שהזוכה הוירטואלי לא הוכר כזוכה במכרז; והן מההיבט של המשפט המינהלי – עת מתעוררת השאלה האם יש קשר רציונאלי בין הרצון לתמרץ את הרשות המינהלית לפעול להשגת המטרות של המכרז (השגת המחיר הנמוך ביותר עבור השירות המוזמן ומתן הזדמנות שווה למשתתפים במכרז), לבין הענקת פיצויי קיום דווקא. בהקשר זה הוסיף וציין כב' השופט גרוניס, כי הרוב המכריע של פסקי-הדין האמריקאיים בסוגיה זו שללו מתן פיצויי קיום והסתפקו בפסיקת פיצויי הסתמכות, והדגיש את הקשיים העולים מכך שהרשות הציבורית תחויב בתשלום כפול, ואף למעלה מכך, הן בתשלום התמורה לזוכה במכרז, והן בחיוב לשלם לכל מי שיוכר כזוכה וירטואלי. כב' השופט גרוניס נמנע מלהכריע, באותו הליך, בתהיות אלו, שלא נדרשו לצורך פסק-הדין, אך הוסיף והעיר, כי "ההרהורים שהעלינו יפים הם לא רק לעניין השאלות שהצגנו זה עתה, אלא אף לגבי עצם הצידוק לפסיקתם של פיצויי קיום תחת ההסתפקות בפיצויי הסתמכות" (לעיל, בפיסקה 6 לפסק-הדין).
כב' הנשיאה בייניש הצטרפה להערותיו של כב' השופט גרוניס, בציינה, אף היא, כי הסוגיה אינה טעונה הכרעה באותו הליך:
"מסכימה אני לפסק-דינו של חברי השופט א' גרוניס, ושותפה אני להערותיו והרהוריו ביחס לקשיים המתעוררים בפסיקת פיצוי קיום בתובענה מינהלית המוגשת עקב פגמים שנפלו במכרז. קושי זה בולט במיוחד כאשר מדובר בתובע הטוען כי היה עליו לזכות במכרז, בנסיבות בהן לא ניסה לאכוף את זכייתו, וויתר על עתירתו המינהלית למימוש הזכייה הנטענת.
ככלל, נראה שאין לקבל את הדילוג על-פני שלב המימוש, היינו עתירה לאכיפת הזכייה במכרז, לשלב התובענה המנהלית לשם קבלת פיצויי קיום. מהטעמים שפירט חברי עלולה הרשות הציבורית להימצא חייבת בתשלום הן בגין התמורה לזוכה במכרז והן בנוסף לכך, בפיצוי קיום ל"זוכה הווירטואלי", ואולי אפילו ליותר מזוכה אחד. יתרה מזו, במצבים מסוימים עשוי התובע להעדיף תביעה כספית על-פני ניסיון לאכוף זכייה במכרז לאחר שהתבררו לו הנתונים, והרשות תמצא מממנת את התוצאה. בשיטתנו המשפטית עדיין נמצאת התובענה המינהלית בחיתוליה, ופסיקתנו ביקשה לעודדה בשל התכלית הראויה של הטלת אחריות על הרשויות הציבוריות בגין הפגמים ואי התקינות המתגלים בעבודתן. מבלי לקבוע מסמרות, דומה שבדרך-כלל יהיו אלו פיצויי הסתמכות בלבד שייפסקו, אף כי ייתכן שבמצבים חריגים מסוימים יהיה מקום אף לפסוק פיצויי קיום... השאלה אם אכן כך ייקבע, היא בוודאי תלויה בנסיבות ואינה פשוטה" (עמ' 7 לפסק-הדין, ההדגשה אינה במקור).