טיעוני הצדדים
עיקר טיעוני התובעת
14. את עילת התביעה לפסיקת פיצויים בתובענה המינהלית הנדונה משתיתה התובעת על פגמים שנתגלו הן בהליך המכרז, והן בהליכים שבאו בעקבותיו עם ההתקשרויות החוזיות של משרד הביטחון לביצוע הפרויקט. טענותיה מתייחסות לשלושה שלבים: היא הלינה כנגד זכייתה של אייר במכרז, העלתה טענות המתייחסות לשלב ביצוע ההתקשרות החוזית עם אייר, והשמיעה טרוניות בעניין החלפתה של הזוכה במכרז – אייר – בוייסלה. לגרסתה, היא הייתה אמורה לזכות במכרז, ולא אייר; ולחלופין – לא היה מקום להתקשר עם אייר בתנאים שחרגו מתנאי המכרז, לא כל שכן – להעביר את העבודות לוייסלה במקום לאייר, והייתה חובה למסור את העבודות לביצועה, כמי שדורגה שנייה במכרז.
15. באשר לזכייה במכרז, הלינה התובעת על כך שחברת אייר לא עמדה בתנאי הסף של המכרז, ועל-כן, היה מקום לפסול את הצעתה. לטענתה, אייר לא הייתה בעלת תקן ISO 9000 שנדרש ממשתתפי המכרז כדרישה מהותית במסגרת תנאי הסף, ואף לא בעלת תקן מקביל; ובנוסף, המערכת שאותה התחייבה לספק הייתה מערכת אזרחית, שעל-מנת להסב אותה לשימוש צבאי נדרש עוד פיתוח, כך שלא היה מדובר במערכת שהיא מוצר מדף ("Off the Shelf"), כמתבקש במכרז. דרישה נוספת בתנאי הסף, שבה לא עמדה אייר, על-פי הנטען, היא הדרישה לפיה המערכת תוכל לפעול עם רדיוסונדות של שני יצרנים שונים, שכן המערכת של אייר יכולה לעבוד רק עם רדיוסונדה המיוצרת על-ידה. לטענת התובעת, הנתבעת ויתרה על דרישה זו בהמשך, זאת בניגוד לתנאי המכרז.
התובעת הוסיפה וטענה, כי הצעתה של אייר כפי שהופיעה בטופס ריכוז ההצעות שערכה הנתבעת, על סך 4,366,588 דולר, לא הוגשה כלל על-ידי אייר. לטענתה, חברת אייר הגישה הצעה כלכלית המורכבת משתי חלופות: האחת – בסך 4,180,861 דולר, והשנייה – בסך 4,962,233 דולר, כך שלא ברור מהו מקור הסכום שננקב בטופס ריכוז ההצעות; וכך, בין אם הייתה הצעה בסכום זה והוסתרה מעיני התובעת, ובין אם עשתה הנתבעת שינויים בהצעה, הרי שלפנינו פגיעה יסודית בעקרונות דיני המכרזים.
עוד גורסת התובעת, כי כבר לאחר השלב הראשון של הגשת ההצעות היה מקום להכריז עליה כזוכה במכרז, לאחר שהציון המשוקלל שהוענק לה היה הגבוה ביותר מבין ההצעות, וחלף זאת בחרה הנתבעת לפתוח בהליך שבמסגרתו נתבקשו המשתתפים להציג הצעות מיטביות (BAFO). בהקשר זה טענה התובעת, כי ההחלטה לצאת להליך של הצעה מיטבית נתקבלה שלא כדין, ללא רישום פרוטוקול המעיד על דיון מסודר של הוועדה בטרם קבלת ההחלטה; והוסיפה והעריכה כי רישום תוכן ההחלטה הוסף בכתב-יד על טופס ריכוז ההצעות, לאחר שרוב חברי ועדת המכרזים כבר חתמו עליו. היא למדה זאת מהשוואת טופס הפרוטוקול שבו הופיעה ההחלטה החתומה על-ידי כל ששת חברי ועדת המכרזים (ת/3), לעותק נוסף של הפרוטוקול, שכלל חמש מתוך שש החתימות, ולא צוינה בו ההחלטה (הנספח לסיכומי התגובה מטעם התובעת). משכך, גרסה התובעת, כי ההחלטה לפתוח בהליך של הצעות מיטביות סופיות נתקבלה שלא כדין, ובאמצעות יד מכוונת שביקשה למנוע מהתובעת זכייה במכרז דנן.