נוסח ההוראה העדכנית בשפה האנגלית, הוא כדלקמן:
Subject to paragraph 6 bis the carrier and the ship shall in any event be discharged from all liability whatsoever in respect of the goods, unless suit is brought within one year of their delivery or of the date when they should have been delivered. This period may, however, be extended if the parties so agree after the cause of action has arisen (emphasis added).
הוראת ההתיישנות, בין אם לפני התיקון שבוצע בעקבות פרוטוקול ויסבי, ובין אם לאחריו, קבעה כי בחלוף שנה מיום מסירת הטובין או מהיום שבו הם היו אמורים להימסר, יהיו המוביל הימי וכלי השיט פטורים מאחריות לגביהם. פטור זה מלמד על כך שמדובר בהוראת התיישנות מהותית. ודוקו: ניתן להבחין בין שני סוגים של התיישנות – התיישנות דיונית, השוללת את זכותו של התובע לקבל סעד מבית המשפט, אך אינה מפקיעה את זכותו המהותית גופה; והתיישנות מהותית, אשר משפיעה על הזכות גופה ועשויה להפקיע אותה (וראו טל חבקין התיישנות 11-10 (2015) (להלן: חבקין)). כך, להבדיל מהאמור בסעיף 2 לחוק ההתיישנות הקובע כי "אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה", ההתיישנות הקבועה בסעיף III(6) לכללי האג-ויסבי מפקיעה את אחריותו של המוביל הימי במישור הדין המהותי ולא רק חוסמת את האפשרות הדיונית לתבוע אותו (וראו עניין Polska, עמ' 219; ע"א 3552/01 Banco Exterior (Suiza) SA נ' Zegluga Polska Spolka Akcyjna, נט(4) 941, 949 (2005) (להלן: עניין Banco)). אם נהוג לתאר את ההתיישנות הדיונית כמגן ולא חרב (ראו, למשל, ע"א 522/71 בנין נ' בנין, פ"ד כח(2) 309, 326 (1974)), אזי ניתן להגדיר את ההתיישנות המהותית כנטילת החרב מהתובע וסיומה של המלחמה.
9. תכלית מרכזית של כללי האג והאג-ויסבי היא, כאמור, להביא לאחידות בכללים הנוהגים במדינות שונות, בקשר לחובותיהם ולזכויותיהם של מובילים ימיים מצד אחד ושל הנזקקים לשירותיהם מצד שני. נראה כי הצורך בהתקנת כללים אלה נבע מחוסר השוויון בעמדות המיקוח בין שני הצדדים לעסקת ההובלה. מעמדם החזק של המובילים הימיים אילץ בעבר את בעלי הזכויות במטענים להסכים לתניות בשטרי המטען שהגבילו מאוד את אחריותם של המובילים. כך, למשל, עובר להוראת ההתיישנות המעוגנת בכללי האג-ויסבי הקובעת תקופת אחריות של שנה, בעלי הזכויות במטענים נאלצו להסכים לתקופת התיישנות קצרה בהרבה, כגון חודש או חודשיים. נראה אפוא, כי תקופת ההתיישנות שנקבעה בסעיף III(6) לכללי האג-ויסבי נועדה לחזק, מחד גיסא, את הנזקקים לשירותי המוביל הימי על-ידי הארכת תקופת ההתיישנות שהייתה נהוגה בעבר; ומאידך גיסא לקבוע תקופת התיישנות קצרה דיה אשר תזרז הגשת תביעות, על מנת לאפשר למוביל הימי לשמור חומר ראיות ולברר את עובדות המקרה, בהינתן אופי הפעילות שלו – כמי שבא במגע עם גורמים רבים ושונים ברחבי העולם, וכן כמי שהנזקים שבגינם הוא נתבע עלולים להתרחש רחוק ממקום מושבו (לסקירה על תכליתם של כללי האג-ויסבי, ראו עניין Polska, בעמ' 228-227; עניין Banco, בעמ' 955-954; רע"א 9444/00 Bellina Maritime S.A. Monrovia נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 788, 795 (2002) (להלן: עניין Bellina)). התקופה הקצרה יחסית של התיישנות בתביעות כנגד מובילים ימיים, מעניקה ביטוי והכרה למרכיבים הייחודיים של ענף זה בחיי המסחר וכן מאפשרת לשמור על היציבות הכלכלית בו.