למען הבהירות יוער כי עניין אשתייה לא התייחס למצב שבו התובעים היו משוללי כל זכות תביעה כנגד הנתבע. באותו מקרה הוגשה תביעה נזיקית כנגד המדינה על רקע מותם של מספר מנוחים. התביעה הוגשה בשם עיזבונות המנוחים וחלק מיורשיהם, וזאת על אף שעיזבון אינו אישיות משפטית וממילא אינו יכול להיות בעל דין. בית משפט זה התיר לתקן את כתב התביעה, על דרך של צירוף היורשים החסרים, אף כי בעת התיקון כבר חלפה תקופת ההתיישנות, בפסקו כי תיקון זה לא יוביל לחריגה מהותית מעילת התביעה המקורית, בכל הנוגע לתביעת העיזבונות (להבדיל מתביעת התלויים). אלא, שבשונה מהמקרה דנן, בעניין אשתייה כתב התביעה המקורי לא היה משולל כל עילת תביעה, שכן הוא הוגש גם בשם חלק מן היורשים הזכאים לתבוע. בנוסף, בין עיזבון ליורשים קיימת זיקה משמעותית, בעוד שבמקרה שלפנינו כלל לא הובהר על-ידי המשיבה מהו היחס או מהי מידת הקרבה בין מילובר אגש"ח ומילובר תערובות.
עוד יש להבחין בין המקרה דנן לבין המקרה שנדון ברע"א 2607/12 אל על נתיבי אוויר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (29.4.2012). באותו עניין נקבע על-ידי בית משפט זה כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית משפט קמא, אשר התיר לתובעת לתקן את כתב תביעתה, למרות שחלף מועד התיישנות התביעה, וזאת מבלי שמועד התיקון יחשב למועד הגשת התביעה לצרכי התיישנות, היות שהתיקון אינו מוביל לחריגה מעילת התביעה המקורית. כך נפסק על אף שבכתב התביעה הייתה חסרה חוליה "בשרשרת היריבות" (שם, בפסקה 11) וכן למרות שבית המשפט אף היה נכון להניח כי מדובר בהתיישנות מהותית המפקיעה את זכות התביעה. אלא, שבמקרה זה ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה באופן שיוספו לו העובדות הדרושות לצורך הוכחת הקשר בין התובעת (וליתר דיוק, המבוטחת של התובעת) ובין בעלת זכות התביעה. התובעת טענה כי היא שלוחה של הגורם בעל זכות התביעה ולחלופין כי גורם זה הסב לה את כל זכויותיו במטען שניזוק. התיקון התאפשר ביחס לטענות במישור זה, ולא ניתן לומר כי התובעת הייתה מלכתחילה משוללת כל זכות תביעה כנגד הנתבעת, וכי לא העלתה בכתב התביעה טענות המבססות את חבות הנתבעת, הגם אם על דרך החסר. לא זה המקרה המונח בפנינו.
11. הנה כי כן אין במקרים שהציגה בפנינו מילובר תערובות כדי לסייע לה. מהו, אם כן, הדין בסוגיה? כיצד יש לפרש את התיבה "הוגשה תביעה"?
מבחינה לשונית, סבור אני כי המונח "תביעה" בהקשר הנדון מתייחס לקיומה של תביעה תקינה בין צדדים מתאימים. התובע והנתבע הם היסודות הבסיסיים ביותר המרכיבים את התביעה, הם הגורמים שבלעדיהם אין, ובהיעדר מי מהם (או בהיעדר ייצוג תקין שלהם) התביעה איננה "תביעה" לצורך סעיף III(6) לכללי האג-ויסבי. עם זאת, המונח "תביעה" עשוי להשתנות בהתאם להסדר המשפטי שבמסגרתו הוא עולה, כתלות בהקשר ובתכלית אותו הסדר, ונכון יהיה לבחון את הסוגיה גם מבחינה תכליתית. אקדים ואומר כי בחינה תכליתית של הוראת ההתיישנות מלמדת כי רק תביעה תקינה, המוגשת על-ידי מי שזכאי לכך, יכולה לעצור את מירוץ ההתיישנות.