5. מגעים בין הצדדים לייתור הסכסוך לא צלחו, וההליך הועבר לטיפולי בחודש אוקטובר 2018. קדם המשפט התקיים לפניי ביום 25.11.18. היה זה לאחר שבינתיים נתן בית המשפט העליון את פסק דינו בעניין פרידמן (רע"א 4302/16 עיריית ירושלים נ' פרידמן (16.4.2018)), שעניינו בהתיישנות תביעות ארנונה גם כאשר ננקטו הליכי גביה מנהליים קודמים. הדבר צמצם את יכולת העירייה לטעון לחובות שקדמו בשבע שנים בלבד להגשת התביעה בחודש יוני 2017. אולם גם כך, טענה העירייה, חובות הארנונה בני-הגבייה עולים על 2.5 מיליון ₪, אפילו אם נמנה אותם לצורך הדיון כשיטת בן שושן מיום 1.1.2011, ונפחית מהם כל הוצאת גביה. מכאן שתביעתה בעינה. בהסכמה, הציגה העירייה ביום 12.12.2018 אף תחשיב מפורט המבסס טענתה. לא באו תחשיב או טענה נוגדים של בן שושן. דיון הוכחות התקיים ביום 25.2.2019. במהלכו ביקש ב"כ הנתבעת להציג מסמכים שמצא באתר העירייה בליל-האתמול ונוגעים למועדי ההחזקה בחניונים ולשטחם. לא הותר לו, והוא שב והגיש בקשה בעניין לאחר ההוכחות, ולאחר שראיתי לעיין באותם מסמכים ביארתי: מאוחר, ובלתי רלבנטי. לא אחזור על הדברים (החלטתי מיום 24.4.2019), שבעינם עומדים. הצדדים השלימו אפוא סיכומיהם עתה. על הטענות המרכזיות נעמוד בפרק הדיון.
דיון
6. נבחן ראשית חוב הארנונה הרלבנטי של החברה מהו, ואם הוא לפחות 2.5 מיליון ₪ כטענת העירייה, הוא סכום התביעה. שנית, נבחן האם לבן שושן חבות אישית בגין החוב, בין אם מכוח עקרון הרמת המסך שבחוק החברות ובין אם מכוח זה שבחוק ההסדרים.
א. גובה חוב הארנונה של החברה, שניתן לנסות ולייחס לבעלת השליטה בה
7. חוב הארנונה הרלבנטי של החברה, הדגימה העירייה ובן שושן לא התיימרה לטעון אחרת במהלך בירור ההליך, עולה על 2.5 מיליון ₪, הוא הסכום שבחרה העירייה לתובעו. בהתאם לתחשיב שהציגה העירייה ביום 12.12.2018, חוב הארנונה (ולא חובות אכיפה, גבייה וכל חוב אחר), לשנים 2011 ואילך (ולא מועד מוקדם יותר, ותוך הנחה מקלה לטובת בן שושן לצורך הדיון בלבד כי חובות 2010 התיישנו, לצורך התביעה כלפי בעלת השליטה), הרי שהחובות בגין החניון בדרך שלמה מגיעים כדי כ-2.220 מיליון ₪, ובגין רח' רענן מגיעים כדי כ-593 אלף ₪ (ברח' רענן: זאת לאחר קיזוז סכומים של כ-200 אלף ₪ שעלה בידי העיריה לגבות, ויוחסו לחוב זה ולא לחובות עבר, עולה. כל האמור – מריכוז הנתונים שעניינם "יתרות ארנונה", ביחס לשנים 2011 ואילך, בעמודים הממוספרים 1, 3 ו-9 להודעה; את טרוניית בן שושן בס' 56-55 לסיכומיה, אעיר, התקשיתי להבין). מטעימה בן שושן בסיכומיה: אולם קרן החוב עומדת על כ-1.9 מיליון ₪ בלבד. אך מה תעשה וחובות ארנונה בלתי משולמים נושאים ריבית (בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980), מצהיר העירייה אישר את נכונות החישוב, והנתבעת לא חלקה. קרי, חוב ארנונה בר-תביעה מבעלת השליטה של למעלה מ-2.5 מיליון ₪.