64. המשיבים טענו בהקשר זה כי כתובתה של מרגלין, בדומה לכתובתה של רביד (החברה של מוטי) היא במשרדי מודיעין אזרחי. לגישתם, הן מוטי והן יחיאל נהגו לעשות שימוש במשרדי מודיעין אזרחי לצורך ענייניהן של רביד ומרגלין (ר' למשל חקירתו הנגדית של יחיאל בע' 193 לפרוטוקול, ש' 8-11). טענה זו לא נסתרה. גרסתו של יחיאל מתחזקת גם לאור העבודה שמוטי אישר בחקירתו הנגדית כי במסגרת השקעתו הפרטית בחברת סטארט-אפ התקיימה פגישה במשרדי החברה, וכי הוא אף הסתייע ביועצת המשפטית של החברה לצורך מעבר על גמר החשבון מולם (ע' 164 לפרוטוקול, ש' 9-13).
נראה אם כן כי הוכחה הסכמה (לפחות משתמעת) של הצדדים לפיה שניהם רשאים לעשות שימוש במשרדי החברה לצורך קידום העסקים הפרטיים שלהם. משכך, אינני סבורה כי עצם השימוש במשרדי החברה די בו כדי לקבוע כי מדובר בהזדמנות עסקית של החברה.
שימוש במוניטין של החברה -
65. שימוש במוניטין של החברה עשוי לחזק את המסקנה לפיה העסקה בה נעשה שימוש כזה היא הזדמנות עסקית "של החברה" שהצד השני התקשר בה על סמך המוניטין שלה. המוניטין של בעלי-המניות ושל נושאי המשרה בחברה קטנה, עשוי להיות מעורב במוניטין של החברה, ויתכן כי שמו של נושא המשרה בחברה כזו יהיה קשור וכרוך בהיותו בעל תפקיד או בעל-מניות בחברה. במקרים כאלה, קשה להבחין בין שימוש אסור של נושא המשרה במוניטין של החברה, לבין שימוש לגיטימי שלו במוניטין האישי שלו עצמו.
מתי ייקבע כי נעשה שימוש במוניטין של החברה ולא בזה שלו נושא המשרה עצמו? כדי לקבוע האם נושא המשרה עשה שימוש במוניטין של החברה (ולא שימוש לגיטימי במוניטין הפרטי שלו), יש לבחון את השאלה האם הצד השני לעסקה טעה לחשוב כי הוא מתקשר עם החברה, והאם הוא הסתמך כתוצאה מכך על המוניטין של החברה ולא על זה של נושא המשרה.
66. ניתן להשוות את השאלה הזו לשאלת היקפו של האיסור על שימוש במוניטין בהקשר של עוולות מסחריות. ס' 1(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 קובע את עוולת גניבת עין. בהתאם לסעיף, שימוש אסור במוניטין קיים רק כאשר מתווסף לאותו השימוש יסוד של הטעיה או חשש סביר להטעיה (ר' למשל: ע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י. את א. ברמן בע"מ (30.5.2014). באופן דומה, כאשר הצד השני לעסקה מוטעה לחשוב שהוא מתקשר עם החברה, וכאשר הצד השני לעסקה עושה כן על-סמך המוניטין של החברה, יש בכך כדי לחזק את המסקנה לפיה ההזדמנות העסקית נושא העסקה היא של החברה.