32. התובעת מצדה, מצביעה על כך שגרסת הנתבע היתה מפוקפקת מיסודה, רצופה תמיהות וכשלים וקועקעה בחקירתו הנגדית. הנתבע ניסה לטעון במהלך שמיעת הראיות כי המוצרים אינם מזויפים, עובדה שנסתרה על פניה בפסק דין הפלילי המרשיע. גרסתו של הנתבע כביכול לא ידע כי המוצרים מזויפים, נשללה מכל וכל ע"י התובעת.
33. מקובלת עלי עמדת התובעת במישור זה. חרף כל הניסיונות של הנתבע להטיל ספק באמינותה, אני מוצאת כי עדותה של גב' עדן כהן מוצקה ונאמנה. גב' עדן כהן נפגשה עם הנתבע באופן אישי ושמעה מפיו את הדברים המוקלטים. היא גם ביצעה באופן אישי את ההקלטה. ניסיונותיו של הנתבע להטיל דופי בתמליל, הוא ניסיון להתנער מן הדברים המרשיעים שנאמרו מפיו באותה שיחה. גב' כהן העידה באופן ברור על הדברים שנאמרו לה ע"י הנתבע. ניסיונותיו להציג אותה כחוקרת זוטרה, שפלרטטה עמו וכך קיבלה מפיו תשובות, לא גרעו מאמינות העדות שנשמעה מפיה.
העדה העידה בתצהירה ובדיון לפני, כי הנתבע סיפר לה שמדובר במסכה משובחת ובמוצרים שאסור לו לייבא אותם לארץ (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 24-32).
34. גם אם מדוברת בחוקרת זוטרה המלווה ע"י חוקר בכיר, וגם אם מדובר במתמחה, אין בכך כדי לגרוע מן הדברים שאמר לה הנתבע באותה שיחה. הנתבע הכיר בכך שאסור לו לייבא את המוצרים וכי הוא צפוי לסנקציות מצד לוריאל אם יתברר כי המוצרים מיובאים על ידו. הכל כפי שצוטט לעיל. מעדותה של גב' כהן המקובלת עלי, אני קובעת כי הנתבע ידע היטב על הבעייתיות בשיווק המוצר KE'RASTASE Masquintense על ידו.
35. ניסיונות הנתבע לעמעם את תוקף הדברים שאמר, ע"י תקיפת התמליל לא יצלחו. החוקרת גב' עדן כהן התייצבה לדיון ואישרה במו פיה שאכן נאמרו הדברים המופיעים בתמליל. זוהי עדות מכלי ראשון ולא עדות מפי השמועה, ועל כן יש להעניק לה משקל מיטבי.
אעיר, כי גם פגישה מקרית של העדה גב' עדן כהן עם מר עמוס פם עד התביעה האחר במעלית טרם הדיון, שהנתבע מבקש לייחס לה חשיבות רבה, אינה משמעותית ואינה גורעת מתוקף עדותה וגרסתה.
36. לא זו אף זו, יש לתת משקל משמעותי למכלול הנסיבות.
האופן בו הגיעו המסכות לידי הנתבע כשלעצמו אומר דרשני. הנתבע מעיד שקנה "סטוק" של מסכות מידי שני אנשים מכפר טמרה. הנתבע נמנע לאורך כל הדרך מציון שמם המלא של אותם אישים. הוא מסתפק בנקיבת שמותיהם הפרטיים : איברהים ויאסר.
לנתבע אין קבלות על הרכישה (עמ' 49 לפרוטוקול ש' 20-21).
הנתבע טוען כי שילם עבור המוצרים לאותם איברהים ויאסר במזומן (עמ' 49 לפרוטוקול ש'22- 26).