20. המנגנון של תשלום תגמולי ביטוח יחסיים היה אחד החידושים בחוק חוזה הביטוח, שנועדו לחזק את מעמדו של המבוטח אל מול המבטחת ולרכך את הדין ששרר קודם לכן, בו שלט הכלל הבינארי הנהוג במשפט האנגלי של 'הכל או לא כלום' (המבוא לדברי ההסבר להצעת חוק הביטוח, תשל"ו-1975, ה"ח 1209 בעמ' 21 (להלן: דברי ההסבר); ידין, עמ' 19). לפי המתואר אצל ולר, עקרון זה של "ביצוע יחסי" נועד "למקרי ההטעיה הקלים, יחסית, שבהם ההטעיה לא פגעה אנושות ברצון המבטחת להתקשר בחוזה". זאת, על יסוד ההנחה כי ביצוע יחסי באופן שנקבע בחוק מהווה מעין "שחזור" של רצון הצדדים כפי שהיה במועד הכריתה. לחלופין, ניתן לראות בעקרון הביצוע היחסי משום כלל המבטא מעין פשרה המערבת בתוכה מידה של "שרירותיות" לצד מידה של "צדק": "שרירותיות" מסוימת הבאה לידי ביטוי באופן
--- סוף עמוד 17 ---
חישוב תגמולי הביטוח; ו"צדק" שנועד למנוע מצב בו ימצא עצמו המבוטח כשידיו על ראשו לאחר קרות מקרה הביטוח (ולר, עמ' 323-322). להשלמת התמונה, נציין כי ההסדר בנוגע להחמרת הסיכון עוגן גם בקודקס האזרחי, מבלי שנכללו בו שינויים משמעותיים (סעיפים 305-304 להצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011, ה"ח הממשלה 595, עמ' 827-826; שוורץ ושלינגר, עמ' 402 בטקסט לה"ש 40; לביקורת על הנוסח המוצע בקודקס, ראו שחר ולר "הצעת חוק דיני ממונות בתחום חוזה הביטוח: הערכה ביקורתית" משפטים לו 595 (תשס"ז)).
21. משהנחנו בפני הקורא את התשתית העיונית הראשונית הדרושה לצורך הדיון בערעור שלפנינו, נשוב ונציג את השאלה הצריכה לענייננו, והיא: מה דינה של מגבלת גיל הקבועה בפוליסה לביטוח רכב? האם מדובר במגבלה המהווה תנאי לקיומו של כיסוי ביטוחי, שהפרתו שוללת את זכותו של המבוטח לתגמולי ביטוח? או שמא אי עמידה במגבלה זו מהווה החמרת סיכון, המזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח יחסיים בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק?
בבואנו להשיב על שאלה זו, נקדיש תחילה מספר מילים לפסק הדין בעניין סלוצקי, שכאמור עמד במוקד טענות הצדדים בערעור שלפנינו.
הלכת סלוצקי
22. פסק הדין בעניין סלוצקי נסב על פוליסת ביטוח רכוש (ביטוח תכולת דירה) שנרכשה על ידי מר סלוצקי, שבמסגרתה בוטחו, בין היתר, תכשיטים. סלוצקי ביטח את תכולת הדירה במשך 20 שנה ברציפות, בפוליסה המתחדשת מדי שנה בשנה. בשנת 2004 חודשה הפוליסה, אך התווסף לה תנאי המחייב את המבוטח להחזיק את התכשיטים בכספת ביתית (כספת מתאימה היתה מותקנת בביתו של סלוצקי).לא חלפו מספר חודשים מיום חידוש הפוליסה שכללה את התנאי החדש, וגנבים פרצו לביתו של סלוצקי. למרבה הצער, 'חוק מרפי' הנודע (המוכר בישראל גם כ'חוק הנַחס'), פעל את פועלו, ובמועד הפריצה התכשיטים לא אוחסנו בכספת ונלקחו שלל על ידי הגנבים (הכספת עצמה לא נפרצה). שאלת זכותו של סלוצקי לקבל תגמולי ביטוח בגין התכשיטים הגנובים היא שעמדה להכרעה בפסק הדין.