23. פסק הדין נכתב על ידי חברתי, השופטת ברק-ארז, אליה הצטרפו המשנָה לנשיא (כתוארה אז) נאור והשופט פוגלמן. וכך הוגדרה בפסק הדין השאלה הטעונה
--- סוף עמוד 18 ---
הכרעה: "מה דינה של הפרת תנאי שנקבע בפוליסה והטיל על המבוטח חיוב שהיה בו כדי להקל או לצמצם את סיכוניו של המבטח"? (שם, פס' 17).
הסעיף הרלוונטי שתחולתו נבחנה הוא כאמור סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, העוסק באי נקיטת אמצעי להקלת הסיכון. בפסק הדין נקבע כי בהתחשב בתכליתו הצרכנית של החוק, ראוי לאמץ פרשנות רחבה לסעיף 21 ולהחילו גם במצבים של אי הפעלת אמצעי מיגון, ולא רק במצבים של אי התקנת אמצעי מיגון. טענתה של חברת הביטוח כי יש לראות את הפקדת התכשיטים בכספת כ"תנאי מוקדם" לתחולתו של הכיסוי הביטוחי, נדחתה, בנימוק כי יש בה כדי לרוקן מתוכן את ההסדר הקבוע בסעיפים 18 ו-21 לחוק. יצויין כי זו היתה גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שכמו במקרה שלפנינו התייצב בשלב הערעור והגיש עמדה מטעמו.
24. חלקו השני של פסק הדין בעניין סלוצקי עסק באופן החלתו של עקרון הביצוע היחסי הקבוע בסעיף 18(ג) לחוק בנסיבות של סעיף 21 לחוק, קרי כאשר המבוטח לא נקט אמצעי להפחתת הסיכון כפי שנדרש ממנו על פי תנאי הפוליסה.
בתמצית, נקבע כי הבחינה היא דו-שלבית: בשלב הראשון יש לבחון אם חברת הביטוח שסיפקה את הפוליסה, מציעה פוליסת ביטוח שאינה מחייבת את המבוטח לנקוט אמצעי זה (ניתן להניח כי ככל שפוליסה כזו מוצעת, היא תהא יקרה יותר). אם התשובה על כך חיובית – עיקרון הביצוע היחסי יבוצע בהתאם ליחס שבין דמי הביטוח בשני סוגי הפוליסות שהמבטחת-הנתבעת הספציפית מציעה; ואם התשובה על כך שלילית – יש לבחון אם 'מבטחת סבירה' היתה מתקשרת בחוזה ביטוח שאינו מחייב את המבוטח לנקוט אמצעי כאמור. אז מגיע השלב השני: אם מבטחת סבירה היתה נכונה לבטח את המבוטח מבלי לחייבו בנקיטת אמצעי כאמור – עקרון ביצוע היחסי יְיוּשם בהתאם לדמי הביטוח שהיו נגבים על פי אותה 'פוליסה משוערת' שהיתה מונפקת על ידי המבטחת הסבירה; ואם מבטחת סבירה היתה מסרבת לבטח את המבוטח ללא התחייבות מצדו לנקוט אמצעי כאמור – תופטר המבטחת-הנתבעת מחובתה לשלם תגמולי ביטוח כלשהם (שם, פס' 39-36).
באשר לנטלי ההוכחה, נקבע כי הנטל להוכיח כי מבטחת סבירה לא היתה מתקשרת בחוזה ביטוח, אף בעבור דמי ביטוח מרובים יותר, מוטל על המבטחת; והוא
--- סוף עמוד 19 ---
הדין לגבי הנטל להוכיח דבר קיומה של פוליסה מקבילה שעל בסיסה יש לחשב את התשלום היחסי, המוטל גם הוא על כתפי המבטחת (שם, פס' 42-41).