--- סוף עמוד 30 ---
למקרים בהם הפוליסה נקבה בשמותיהם המפורשים של האנשים הרשאים לנהוג ברכב, ונקבע כי אי עמידה בתניה זו שוללת את הכיסוי הביטוחי, ראו פסק דינו של כב' השופט י' כהן בע"א (מחוזי חי') 11156-10-14 קרדן רכב בע"מ נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (4.3.2015); וכן פסק דינה המקיף של כב' השופטת ת' בר- אשר צבן בתא"מ (שלום י-ם) 13842/08 שירות 2000 בטיחות בתעבורה בע"מ נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (28.6.2010); פסק דינה של כב' השופטת ש' הינדה בתא"מ (שלום ת"א) 32334-08-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' גלפרין [פורסם בנבו] (26.9.2016); ופסק דינו של כב' השופט מ' חאג' יחיא בתא"מ (שלום בי"ש) 34940-02-14 סמילוביץ נ' נעים [פורסם בנבו] (9.2.2015).
למקרה שבו הכיסוי הביטוחי הותנה בכך שהנהג יחזיק ברישיון נהיגה ישראלי בתוקף, ונקבע כי אי עמידה בתנאי זה שוללת את הכיסוי הביטוחי ואינה מהווה החמרת סיכון, ראו פסק דינה של כב' השופטת י' רוטנברג בתא"ק (שלום ת"א) 2976-05-15 דהן נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (8.12.2017), שם הנהגת אמנם החזיקה רישיון נהיגה אמריקאי בתוקף, אך לא היה בידיה רישיון נהיגה ישראלי.
יצויין כי רובם הגדול של פסקי הדין שאוזכרו לעיל, ניתנו לאחר שניתן פסק הדין בעניין סלוצקי.
43. מנגד, למקרים בהם נקבע כי אי עמידה במגבלת גיל אינה שוללת כיסוי ביטוחי אלא מהווה החמרת סיכון, ראו פסק דינה של כב' השופטת ר' לבהר שרון בבר"ע (מחוזי ת"א) 2236/06 שוקרון נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (28.3.2007), שם היה מדובר בהחרגה של נהג צעיר (עם זאת, יש לציין כי נסיבות אותו מקרה היו ייחודיות, שכן המבוטח שלח הודעה בכתב לחברת הביטוח באמצעות סוכן הביטוח, בה ביקש להרחיב את הכיסוי הביטוחי כך שיחול גם על בנו הצעיר, אך הודעה זו נשלחה בתום לב לכתובת שגויה); כן ראו פסק דינו של כב' השופט ג' ארנברג בת.א. (שלום י-ם) 22043/08 עבידת נ' אינטרהום בע"מ [פורסם בנבו] (29.12.2009), שם מגבלת הגיל היתה 30 והנהג היה בן 28.
למקרים בהם נפסק כי העדר רישיון נהיגה בתוקף, בניגוד לתנאי הפוליסה, אינו שולל כיסוי ביטוחי אלא מהווה החמרת סיכון, ראו פסק דינה של כב' השופטת ש'
--- סוף עמוד 31 ---
גלר בתא"מ (שלום ת"א) 45826-02-13 ביטוח ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' מוחסן [פורסם בנבו] (9.11.2014), שם דובר במבוטח כבן 60 ששכח לחדש את רישיון הנהיגה שלו, והרישיון פקע כשלושה חודשים לפני התרחשות התאונה; כן ראו פסק דינו המקיף של כב' השופט א' ויצנבליט בתא"מ (שלום הר') 31807-02-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בוכהיים [פורסם בנבו] (29.8.2017), שם תנאי הפוליסה חייבו את הנהג להחזיק רישיון נהיגה בתוקף במשך 12 החודשים שקדמו לתאונה, אולם באותו מקרה רישיונו של הנהג לא היה בתוקף במשך כ-14 חודשים, לטענתו בשל אי תשלום קנס והליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו. יצויין כי בפסק הדין הובעה הדעה העקרונית כי תניות הנוגעת למאפייני הנהג – לרבות גיל הנהג, ותק נהיגה, מגבלה שמית של נהגים הנקובים בפוליסה, ותנייה המחייבת רישיון נהיגה בתוקף – הן מעצם טיבן תניות שאינן שוללות כיסוי ביטוחי, אלא תניות הנכנסות בגדרו של ההסדר המעניק למבוטח תגמולי ביטוח יחסיים, וזאת בהתאם להלכת סלוצקי (שם, פס' 23).